התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי (1926-1917)

עמוד:422

הגונים השייכים ליהודים . כן נמסרים מחירי הקרקע ומודגש כי הם ברוטו וכי 'על הקונה להשתתף בשטחי הדרכים ובסלילתם . _' שכונה מתוכננת נוספת שקמה בירושלים עוד בתקופה שלפני 1925 היא שכונת קריית משה שנודעה גם בשם 'שכונת מונטיפיורי החדשה . ' השכונה החלה להיבנות בשנת 1924 בידי אגודת חברים ששמה לה למטרה לבנותה . האגודה נעזרה בקרן ימזכרת משהי הלונדונית , אשר עזרה במימון קניית הקרקע ובניין הבתים בהלוואות 7 , 500 ) לא"י ) שניתנו בתנאי שהאגודה עצמה תוסיף סכום כסף שיהיה לפחות חצי מהסכום שתקבל , ואחר כך תדאג 'לפתח את חלקי הקרקע האלה בתור שכונה ברחובות , ועצים וגן כללי , ותיעול , על פי שיטה טובה , בהסכם לתכניות ולמערכים הזקופים ופרטי העבודה והתרשימים החתומים על ידי ועדת בניין הערים בירושלים . ' את השכונה תכנן האדריכל קאופמן , שהגיש את תכניותיו כבר באפריל . 1924 התכנית הוגשה לוועדה המקומית לבניין ערים ואושרה כבר בשנה זו . נכללו בה 90 מגרשים להקמת מבנים פרטיים וכן מגרש לבית כנסת ( באתר הגבוה ביותר בשכונה ) ולפניו גן ציבורי . מטרות האגודה נוסחו בספר תקנות , ואינן שונות במהותן מאלה של האגודות האחרות , פרט להדגשה על שמירת המסורת : יהקמת שכונה עברית שתתנהל לפי תורת ישראל הכתובה והמסורה , ' וכן ? להקים ולהחזיק בתי כנסת , בתי חינוך לאומי חרדי , בתי מרחץ וטבילה , מוסדות צדקה וחסדי . ייחודן של התקנות היה בחוזה עם יקרן משה מונטיפיורי ; חוזה צורף לספר התקנות ובו צוינו מטרות וכללים נוספים , לרבות 'להשאיר לזכר עולמים את שם המנוח סר משה מונטיפיורי י . שכונה מתוכננת אחרונה שנציין היא שכונת בית וגן . שכונה זו החלה להיבנות רק בשנת , 1926 אבל הרעיון להקמתה ראשיתו כבר בשנת תרע " ט , ( 1919 ) עוד בתקופת הממשל הצבאי בעיר . במאי 1919 ( די באייר תרע"ט ) התכנסה מועצת ועד הסתדרות יהמזרחיי בירושלים והחליטה לייסד את אגודת 'בית וגן ( במסגרת הקמת אגודות דומות במקומות אחרים בארץ . ( הגורם העיקרי לרצון להקים שכונה היה ייוקר הדירות הבוער בכל מקום בעיר והחרפת הבעיה עם תנועת ההגירה לארץ . ' באותה שנה סוכם גם 'שהצורה הציבורית [ של השכונה ] תהיה עברית שלמה הן במובן הלאומי והן במובן הדתי , והן במובן השפה והן במובן העבודה . ' בתקנות האגודה שאושרו מאוחר יותר ( לאחר אישור התכנית ) הודגש ייחודה של השכונה . בין היתר נקבע 'להקים ולהחזיק [ בהן בתי כנסת , בתי חינוך חרדי , בתי מרחץ וטבילה , מוסדות צדקה וחסד , גנים , אולמות ציבוריים , שירות עגלות , מכוניות וחשמליות וכדומה . ' השטח שנמצא מתאים לקנייה היה יבהר "שרפי " על דרך הכביש ירושלים עיךכרם במרחק של ק"מ וחצי בערך מבית "מושב זקנים" [ ... ] בהיותו גבוה ושטחי , נשקף ע"פ כל העיר ועשיר 147 ביגר ( לעיל הערה , ( 20 נספח 5 ג : אדמת עמוס ( תעודה ;( 34 \ ' 2100 ראה גם קרק ואורךנורדהיים ( לעיל הערה , ( 34 עמ' . 187 על התכנון _הכפרי חקלאי שנקבע לשכונת מקור חיים , ראה קרויאנקר ( לעיל הערה , ( 79 עמי 148 . 262-259 גליס ( לעיל הערה , ( 146 עמי . 24-23 149 פרטים על השכונה ראה : ביגר ( לעיל הערה , ( 107 עמי 127-126 והמקורות שם , ומפה משורטטת בעמי ; 127 קרויאנקר ( לעיל הערה , ( 79 עמי 150 . 262 ביגר ( לעיל הערה , ( 107 עמי , 122 המצטט את פרוטוקול אגודת יבית רגן , 1 , ' _י"ט באלול תרע"ט . 151 ביגר ( שם , ( עמי , 123 המצטט את בית וגן ירושלים - התקנות , ירושלים תרפ"ה _, עמי . 2-1

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר