התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי (1926-1917)

עמוד:412

עם זאת אין ספק שתכנית תלפיות הייתה תכנית שאפתנית ביותר . בנייה על פני שטח של מאות דונמים , עם שורת מבני ציבור כמצוין לעיל , יוצרת בהחלט את הרושם שאכן היה מדובר כאן בתכנון עיר גנים חדשה - עיר יהודית , אל מול העיר העתיקה - העיר הרב לאומית . אשבי מעיר על תכנית זו , ועל כלל התכניות היהודיות החדשות לירושלים , כי יהתכנון והחלום של היהודים הם 'סימבוליים לפעילות הציונית . ' הוא עצמו אינו מאמין שכל אשר מופיע בדוח ובציורים של קאופמן ניתן להגשמה , 'אבלי , הוא מוסיף , 'חייבים להעריץ את ההתלהבות והתקווה . ' בפרוספקטים של חברת יהכשרת הישוב' שהופצו לצורכי מכירת מגרשים בשטח , הודגשו מעלות המקום כדלהלן : 'אדמת "תלפיות" משתרעת בדרך לבית לחם , משמאל הדרך , במרחק של פחות מ 2 ק"מ מהמקום המרכזי שבעיר ( שער יפו ) ופחות מ 1 ק"מ מתחנת הרכבת . יש כבר כעת שרות אוטומובילים קבועה בין ירושלים ובין השכונה החדשה הזאת ( נסיעה של 5 רגעים בערך . ' ( כן מצוין כי 'תכנית הבנייה הנוכחית ערוכה ל 800 בית ומכוונה לבנין עיר מודרנית . נבנו עד כה כעשרות אחדות בתים , והבנייה נמשכת . גם נסללו הרחבות הראשיים' ( ראה איור . ( 1 בהמשך נמסרים פרטי המגרשים , המחירים , השטחים המוקצים לדרכים ומקומות ציבוריים ותנאי הקנייה לאנשים ולקבוצות . הבנייה באזור תלפיות נועדה מלכתחילה להיעשות בידי הקונים של כל חלקה וחלקה , אך כדי לקדם את הקמת השכונה ולשמור על אופייה וצביונה כ _' שכונת גנים , ' החליטו הקונים הראשונים , רובם פקידי בנק אפ"ק , בראשית שנת 1923 להקים אגודה שיתופית שתתאם ותרכז את כל המשך תהליך הבנייה וההקמה של השכונה ותפקח עליו . חברי האגודה אף ניסו לכונן מסגרת נפרדת לשכונתם , אשר שכנה מעבר לגבול המוניציפלי של העיר , תוך שמירה על עצמאותם . השכונה השנייה שאשבי מציין שתכנונה אושר בידי ועדת התכנון העירונית הייתה שכונת רחביה ( אי , ( שהוא עדיין מכנה בשם יזנזרייה' בלבד . ראשית תכנונה של שכונה זו קשור בפעילות רכישת הקרקע בעבורה מהכנסייה _היוונית האורתודוקסית , בתקופה שלאחר מלחמת העולם הראשונה . במשך שנות המלחמה שקעה הכנסייה היוונית האורתודוקסית בירושלים בחובות רבים , בגלל הפסקת זרם עולי הרגל היוונים וניתוקה של הכנסייה ממקור הכספים שלה ברוסיה . לאחר מכן , בשנת , 1917 באה המהפכה הרוסית וסיכלה כל תקווה לשיפור המצב בעתיד . בנסיבות אלה נאלץ השלטון הבריטי להיכנס לעובי הקורה של חובות עדה זו , והוקמה המספר של 'כמיליון אמה מרובעתי ( ראה ביגר [ לעיל הערה , ( 20 נספח , 5 תעודה ;( 34 \ ' 2100 היחס ביניהם הוא 1 , א"ר 0 . 5625 = מ"ר _, זאת אומרת שהראשונה היא כמחצית מהשני . מכאן שמדובר בשטח של כ 562 , 500 מ"ר 562 . 5 ) דונם , ( גם זה שטח גדול מאוד . וראה גם נתוניו של ביגר ( לעיל הערה , ( 107 עמי , 110 המבחין בין השטח הכללי שתוכנן בידי קאופמן באזור זה ובין החלק היהודי בתוכו . 124 אשבי ( לעיל הערה , ( 120 עמי . 66 125 ביגר ( לעיל הערה , ( 20 נספח 5 א : תלפיות ( תעודה 2100 י \ ;( 34 ראה גם החומר כפי שפורסם בפרוספקט של החוברת ימגרשי בניין בירושלים , ' של י הכשרת הישוב , משנת 126 . 1923 ראה נושא זה במפורט בפרוטוקולים של ועד השכונה ( המצויים כיום בארכיון עיריית ירושלים ;( הוועד התכנס מספר פעמים בכל חודש . סיכום של התפתחותה של השכונה , אצל ביגר ( לעיל הערה , ( 107 עמי ; 114-109 על תלפיות ראה גם קרויאנקר ( לעיל הערה , ( 79 עמי . 252-248

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר