התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי (1926-1917)

עמוד:399

זאב דבוטינסקי על החזקת נשק ללא רישיון ומעורבות במאורעות , והוא נידון ל 15 שנות מאסר עם עבודת פרך ולגירוש מהארץ עם תום תקופת המאסר . כמו כן נאסרו 19 צעירים יהודים נוספים , ועליהם הוטלו 3 שנות מאסר עם עבודת פרך . מקרב הערבים , ראש העיר מוסא כאזם אל חוסייני פוטר בפקודת המושל הבריטי רונלד סטורם , וחאג י אמין אל חוסייני , שהיה מראשי מעוררי המהומות , נידון שלא בפניו ל 10 שנות מאסר . בעקבות המאורעות , ועקב ניסיונות חיילי הגדוד העברי , אחד משלושת הגדודים שהוקמו סמוך לתום מלחמת העולם הראשונה , להתערב באירועים בעיר , פנו הגופים הלאומיים הערביים לשלטונות הבריטיים בתביעה לפירוקו של הגדוד ולסילוקו של ועד הצירים . גנרל בולס , מי שהיה בימים ההם מפקד הממשל הצבאי , כתב בחשאי לממונים עליו בקהיר כי 'ועד הצירים והגדוד הם הגורמים לאי השקט בארץ ; את ועד הצירים לא יכול היה הממשל הבריטי לבטל , בעטייה של הצהרת בלפור , אך הגדוד פורק . שורה של גורמים הביאו למפנה בהתפתחויות אצל הערבים באמצע שנת . 1920 כישלון הפעילות של האגודות הלאומיות ובריחת חלק ממנהיגיהן ; קץ החלום על מרד כללי שיביא לצירוף הארץ לסוריה ; אישור המנדט הבריטי על ארץ ישראל בוועידת סךרמו ב 24 באפריל ; 1920 ההכרזה הרשמית על כך בארץ על ידי גנרל בולס ב 28 באפריל ; 1920 החלת ממשל אזרחי בארץ ישראל החל ב 1 ביולי ; 1920 וגולת הכותרת - התמוטטות שלטונו של פייצל בדמשק , ב 24 ביולי , 1920 שם קץ לרעיון האיחוד עם סוריה ופתח שלב חדש בתולדות התנועה הלאומית הערבית . נזנחה המגמה הפךסורית ונתחזקה המגמה הפלסטינית שגרעין מנהיגותה היה בירושלים . בינתיים חלו שינויים גם בעיריית ירושלים . בדצמבר , 1917 בעת כיבוש ירושלים בידי הכוחות הבריטיים , כיהנה בירושלים מועצת עיר ובה עשרה חברים בהרכב כדלהלן : שבעה מוסלמים , שני נוצרים ויהודי אחד . בראשה עמד חוסיין אפנדי אל חוםייני . מיד לאחר כניסת הצבא הבריטי לעיר מינה מושלה הצבאי הראשון של ירושלים , גנרל נ"ט בורטון , מועצה חדשה ובה שישה חברים : שני מוסלמים , שני נוצרים ושני יהודים ( אחד ספרדי ואחד אשכנזי . ( 83 תיאורים ותעודות על פרעות תר"פ ( 1920 ) ראה : י _אבידר , יההגנה בירושלים בתקופת המנדאטי , לבסקי ( לעיל הערה , ( 6 עמי ; 332-321 אטיאש ( לעיל הערה , ( 57 עמי ; 29-19 שי אביגור , ספר תולדות ההגנה , א , חלק ב , תל אביב , [ 1956 ] עמי . 625-603 על התגובות הציוניות והאחרות לפרעות אלו ראה עילם ( לעיל הערה , ( 43 עמי 84 . 188-185 חלק ניכר מחיילי הגדוד היו בני העלייה השנייה , אשר קיוו כי הגדוד ישמש יסוד לצבא יהודי . וראה בנידון דבריו של אליהו גולומב , כפי שהם מצוטטים אצל עי אילן , יהמאבק המדיני והלאומי על ארץ ישראל ; 1947-1917 פורת ושביט ( לעיל הערה , ( 10 עמי 85 . 26 שם , שם ; ההחלטה הסופית על פירוק הגדוד באה לאחר מעורבותו במאורעות . 1921 באופן כללי על פירוק הגדודים העבריים , ראה עילם ( לעיל הערה , ( 43 עמי 179-178 והמקורות שם . 86 ראה פורת ( לעיל הערה , ( 71 עמי 87 . 81 אלסברג ( לעיל הערה , ( 29 עמי ; 304 על פעילות עיריית ירושלים והרכבה בתקופה העותימאנית ראה ר קרק , יפעילות עיריית ירושלים בסוף התקופה העותימאנית ; קתדרה 6 ( טבת תשל"ח , ( עמי 88 . 94-74 זה היה המספר המינימלי של חברים בעירייה לפי החוק העותימאני לעיריות משנת . 1872 ההודעה על מינוי חברי העירייה פורסמה ב 13 בדצמבר . 1917 שני הנציגים היהודים במועצה היו יצחק

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר