|
|
עמוד:398
כמו כן , באותה תקופה היו כמה משפחות עירוניות נכבדות , אשר החלו מבססות מעמד בכורה בקרב ערביי ירושלים ואף בקרב כלל ערביי הארץ . משפחות אלו הצמיחו שכבת מנהיגים שקנתה לה מעמד חברתי גבוה וצברה ניסיון עצמי בניהול . בין המשפחות המכובדות הללו שבלטו בירושלים באותה עת היו משפחות _אל חוסייני , אל נשאשיבי ואל חאלדי . הכיבוש הבריטי תרם לחיזוק מעמדם של החוסיינים . בני משפחה זו החזיקו באותה תקופה במשרות ראש העיר ירושלים ומופתי ירושלים , וכן בכמה משרות נוספות . המשפחה שניסתה להתחרות ולהתמודד עם החוסיינים , הייתה זו של הנשאשיבים . אף הם מילאו כמה תפקידי מפתח במנהל העותימאני , ובהמשך , בתקופת המנדט הבריטי , זכו גם כן לכמה תפקידים חשובים , כמו ראש העיר . חשוב להדגיש כי מעמדן של המשפחות הנכבדות התחזק , במידה רבה , כיוון שלעדה הערבית לא היו כל מוסדות נבחרים וייצוגיים כלל ארציים אחרים . בתקופה הראשונה לאחר תום המלחמה , עד ראשית שנת , 1920 שרר בירושלים שקט יחסי . עם זאת , הפעילות הציונית - הצהרת בלפור , הגעת ועד הצירים הציוני לעיר ופעילותו בה , ועוד - החלה מחזקת בקרב האוכלוסייה הערבית בירושלים ובארץ ישראל כולה , רגשות לאומיים ערביים . אחד הביטויים הראשונים לכך היה ייסודן של אגודות לאומיות מוסלמיות נוצריות שביקשו תחילה להדגיש כי ארץ ישראל היא חלק מסוריה , והואיל וסוריה נמצאת בתהליך של קבלת עצמאות , חייב תהליך זה לחול גם עליהם . משחלו שינויים בסוריה ונכשל הניסיון להמלכתו של פייצל בדמשק ( הוא שלט בעיר מספר חודשים : מרס-יולי , ( 1920 הם פנו לחפש ייחוד לאומי בביתם הם . גם מבחינה חברתית תרבותית החל מתחזק בזמן זה מעמדה של ירושלים , כמרכז ההנהגה של ערביי ארץ ישראל . כבר בשנת 1918 קמו בירושלים מועדון ספרותי ערבי ומועדון ערבי כללי . מאז שנת 1919 אף הפך נשיא הסניף הירושלמי של המועדון הערבי לנשיא המועדון בכל הארץ . הסניף הירושלמי התנגד לדרישה של אחדות סוריה והיה מעוניין בכינונו של ממשל נפרד בארץ ישראל , שכן ממשל נפרד כזה היה הופך את נכבדי ירושלים לממלאי המשרות החשובות בתוכה . גל ראשון של הפגנות ערביות אנטי ציוניות התרחש בירושלים ובערים נוספות בארץ לאחר כינוסה של הוועידה הערבית סורית בדמשק ב 27 בפברואר . 1920 בוועידה זו חזרה והועלתה הדרישה למדינה סורית מאוחדת תחת שלטון פייצל , כאשר ארץ ישראל תהיה חלק ממנה ( סוריה הדרומית . ( ב 7 במרס הוכרז פייצל כמלך בדמשק , ובירושלים השתלהבו הרוחות . למחרת נשמעו הקריאות 'הלאה הציונות _ו'מוות ליהודים . ' עוברי אורח יהודים אחדים הותקפו . באותם ימים התנהלו חגיגות ינבי מוסאי בדרך ליריחו . השלטונות הבריטיים הוציאו כוחות מהעיר לשמור על האירועים בנבי מוסא , ואז החלו התפרעויות קשות בעיר , הנודעות כמאורעות פסח תר"פ . ( 1920 ) אלו החלו ביום ראשון , אי דחוהי'מ פסח , לאחר שהחוגגים הערבים מחברון נכנסו לעיר . הפורעים פגעו ביהודים ברחוב יפו ופרצו לחנויות . בעיקר נפגעו בהתפרעויות יהודי העיר העתיקה . בימים 6-4 באפריל נהרגו 5 יהודים ונפצעו יותר ממאתיים . בין הערבים נהרגו 4 ונפצעו 21 מאש הבריטים . למחרת היום אסרו השלטונות הבריטיים את 81 על עליית כוחן של המשפחות הערביות העירוניות ובייחוד אלו בירושלים ראה פורת ( לעיל הערה , ( 71 עמי 82 . 12-10 ראה סקירתו של יי שמעוני , יהחברה הערבית פלסטינאיתי , פורת ושביט ( לעיל הערה , ( 10 עמי ; 277-276 ובמפורט על כל הנושא אצל פורת ( לעיל הערה , ( 71 עמי . 88-56
|
|