התמורות העיקריות בהתפתחותה של ירושלים בראשית השלטון הבריטי (1926-1917)

עמוד:385

להלן לשון הפקודה : יהיות ורצוי לדאוג לכך שישרור סדר בבניין הערים ולפקח על הקמת בניינים וסלילת רחובות בהיקף שטחים מיוחדים בכדי שהשטחים הללו יתפתחו וישתפרו לטובת בריאות הקהל ולרווחת הסביבה , ולטובת הציבור בכלל , לכן פוקד בזה הנציב העליון לפלסטינה א"י , אחרי הימלכו במועצה הארצישראלית לאמר ... י בפקודה זו נוסחו העקרונות הכלליים לבינוי ערים בארץ . הפקודה הורתה על הקמת ועדה מרכזית לתכנון ובנייה , ועדה מקומית לתכנון ובנייה , קביעת שטח לתכנית בניין ערים וגבולות שטח בניין ערים . סמכויות הוועדות : הכנת תכניות מתאר , שמיעת התנגדויות הציבור , הפקעת קרקעות , מתן פיצויים וחקיקת חוקי עזר עירוניים העוסקים בפעולות הבנייה . על פי פקודה זו הוקמה בארץ רשות חדשה , בעלת סמכויות לקידום התפתחות הערים והאזורים הבנויים , רשות שלא הייתה קיימת על פי החוק העותימאני . בעקבות פקודת בניין ערים משנת 1921 יצאו הודעות שהכריזו על אזורים שונים בארץ כעל אזורים לבניין ערים . בספטמבר 1921 הוצאה פקודה מפורטת לירושלים , שהגדירה את העיר כאזור לתכנון עירוני . כן קבעה הפקודה את גבולות תכנון העיר ואת ההגבלות החלות על בנייה בגבולות אלו . ( ראה איור ( 1 פרסום הפקודה אפשר תכנון מפורט , והוא שהניח את הבסיס החוקי לאישור בניית השכונות הרבות שהחלו נבנות בעיר . שטח השליטה המוניציפלי של ירושלים הגיע אז לכ 13 קמ"ר לערך . אולם שלטונות העיר לא הסתפקו בשטח זה ; הם ראו לפניהם את אפשרויות פיתוחה של ירושלים בעתיד , במרחב שמסביבה , ודרשו שאזור התכנון העירוני של העיר יתפשט גם לשטחים שמעבר לאזור המוניציפלי שלה . נושא חשוב נוסף שהבריטים תרמו לו בירושלים הוא עצם ההקמה של המרכז השלטוני של הארץ כולה בעיר זו . עם בואו של הרברט סמואל הוקם מוסד הנציבות בירושלים . בשנים 1927-1920 שכן הנציב העליון בבניין על שם אוגוסטה ויקטוריה שעל הר הצופים . בניין זה הוקם בשלהי השלטון הטורקי על ידי הגרמנים . בימי מלחמת העולם הראשונה הפכוהו הטורקים לבניין המטה הצבאי הראשי שלהם . אחרי הכיבוש הבריטי שימש הבניין בתחילה מטה ראשי של הקורפוס ה 20 ואחר כך מגורים רשמיים ובניין משרדים של האדמיניסטרטור 32 נוסח עברי ופירוט בעניין הפקודה ראה : אי אדויטוב , ישימור אתרים היסטוריים במדינת ישראל : חקיקה , מנהל ומדיניות עבודת מוסמך , האוניברסיטה העברית בירושלים , תשמ"ז , עמי ; 41-40 גי ביגר , תכנון עירוני ואכיפת חוקי בנייה , ירושלים תשמ"א , עמי ; 27-26 על פקודה זו , התיקונים שלה בתקופת המנדט ומורשתה למדינת ישראל , ראה <>/ _חןז חסיו 0 _ ז > _0 £ , ת < 1 וח _00111 _^ . ס 1 _^ 1 . 4-6 . קק 1966 . וח 1 ? 1 ( 111111 / 1 § 111 _111011 . . _161115316 ו 70 \\ 33 הפקודה פורסמה בעיתון הרשמי של ממשלת ארץ ישראל בתאריך . 12 . 9 . 1921 על התכנון הבריטי בירושלים ראה גם . ס _" _, ? 11 . וח 531 £ נ . ( 611 ת 1 _§ ח 1 חח 1 ; 1 ק ח _70 _\\ ' _יו _* 1 זח 8 י ח *) _4 _ז םי ? _יעח" § 0 . 1993 _^ 1 . , 4 . מ _10 ו £ 1511 > - 010 _ 1 \ תן 7116 1 . ח 3 [ 10 דז . _^ 1 _^ 1 : על גבולות העיר ראה גם להלן ישימור ותכנון ; הערה . 132 34 ראה בנידון : ביגר ( לעיל הערה , ( 7 עמי ; 155 הנ"ל ( לעיל הערה , ( 32 עמי ; 8 הנ"ל תשל"ו ( לעיל הערה , ( 12 עמי . 186 אצל רי קרק ומי אורךנורדה"ם , ירושלים וסביבותיה : רבעים , שכונות וכפרים , 1800-1948 ירושלים תשנ"ה , עמי , 178 מצוינים שלושה גבולות : מוניציפלי - שצומצם אחרי ; 1924 מנהלי - לצורכי מיסוי , רישיונות וכדומה ; ושלישי - גבול תכנון ובנייה , ראה מפה 9 שם . פירוט נוסף בנושא זה ראה להלן ישימור ותכנון ; הערה . 132

יד יצחק בן-צבי

האוניברסיטה העברית בירושלים


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר