|
|
עמוד:382
הדיור באמצעות חוקים להגנת הדיירים . נאסר על בעלי הבתים להעלות את שכר הדירות ללא אישור השלטונות , והוטל פיקוח על כל הנעשה בעיר בנידון זה . נוסף על כך עסקו פקידי הממשל הצבאי גם בפתרון בעיות יום יומיות , כולל הוצאת פקודות מיוחדות שנועדו לשמור על אופייה המיוחד של ירושלים . כך , תוך זמן קצר , חוסלו כל בתי הבושת בעיר , שקודם לכן רוכזו ברבעים מיוחדים . נאסר לפתוח בעיר ברים ובתי מרזח , קברטים ומועדוני לילה . נאסרו הריקודים בבתי המלון שבתוך העיר העתיקה , וההיתר למכירת משקאות חריפים הוגבל לשעות היום בלבד . הממשל הצבאי ייסד לשכת מסחר שישבו בה נציגי סוחרים מכל העדות , אנשי כספים ונציגי הממשל , ובראשה ישב המושל הצבאי . תפקידה של הלשכה היה לדאוג לאספקת מצרכי מזון ומוצרי צריכה אחרים לעיר , באופן שכל אדם בעיר יוכל להשיג את אשר חפץ . הממשל הבריטי היה פעיל גם בנושא הכנסת זרם חשמל לעיר . בזמן שלטון הטורקים הוארה ירושלים במנורות נפט , ורק למבנים בודדים היו גנרטורים משלהם ליצירת כוח חשמל . בינואר 1914 אישר הממשל הטורקי זיכיון להארת ירושלים בחשמל . הזיכיון ניתן למהנדס היווני אויריפידס מברומאטיס _31115 ) ות , (! _43 _^ 0 שלא הצליח להוציאו לפועל בשל המלחמה שפרצה כמה חודשים לאחר מכן . נוסח הזיכיון היה רחב למדיי . נאמר בו כי מברומאטיס יספק שירותים ציבוריים - חשמל , מים ותחבורה - לשטח שהרדיוס שלו 20 ק"מ מהנקודה המרכזית בכיפת כנסיית הקבר הקדוש בעיר העתיקה בירושלים . לאחר המלחמה השתדל רוטנברג להשיג זיכיון להארת ירושלים , אולם נתקל בזיכיון שהוענק למברומאטיס . הממשל הבריטי שנקרא להתערב בעניין זה דן בו במשך כמה שנים , ולבסוף הועבר העניין לבית הדין הביךלאומי בהאג , שבשנת 1925 פסק לזכותו של מברומאטיס . הכרעה זו גרמה להקמת חברת חשמל נפרדת לעיר ירושלים . מברומאטיס עשה פעולה נוספת ; הוא מכר את הזיכיון לחברה הבריטית יבלפור ביטיי , וזו נרשמה בארץ ישראל תחת השם י חברת החשמל והשירות הציבורי לירושלים ; בשנת 1928 הוארה ירושלים באור חשמל . השהיה זו , בין היתר , עיכבה את פיתוח התעשייה בירושלים , כיוון שהשימוש בגנרטורים פרטיים לכל שכונה או מבנה בנפרד היה יקר מאוד . אך גם מבלעדי זאת לא התרחש בירושלים תהליך פיתוח תעשייתי ממשי בתקופת המנדט הבריטי . מה שאפיין ביותר את תקופת הממשל הצבאי היה הרצון לשמור על מצב הסטטוס קוו בעיר . זו הייתה המדיניות שנקבעה על ידי השלטונות הבריטיים בהתאם לעיקרון הבינלאומי , 19 פרטים בעניינים אלה ראה : ביגר תשל"ו ( לעיל הערה , ( 12 עמי ; 183-180 הנ"ל ( לעיל הערה , ( 7 עמי , 167 והמקורות בהם . בעניין איסור הזנות ראה גם שרמן ( להל ן הערה ( 41 עמי 52 והמקור שם . 20 גי ביגר , יתרומת השלטון הבריטי להתפתחותה של ירושלים בראשית שלטונו בארץ -1918 ) /( 1925 עבודת מוסמך , האוניברסיטה העברית בירושלים , [ חש"ד , [ עמי 21 . 76 פרטים נוספים על מברומאטיס , חברת החשמל הירושלמית ותחנת הכוח שהוקמה בדרך בית לחם ולאחרונה זכתה לשיקום לצורכי שימור , ראה חברת החשמל , אור לירושלים : סיפורה של חברת החשמל בירושלים , ירושלים 22 . 1998 על מברומאטים והחשמל בירושלים ראה : מקובר ( לעיל הערה , ( 3 עמי ; 86-85 ביגר תשל"ו ( לעיל הערה , ( 12 עמי ; 192 הנ"ל ( לעיל הערה , ( 20 נספח , שם מובא העתק חוזה שניתן למברומאטיס בנושא מים .
|
|