|
|
עמוד:11
העשור השלישי היה עד לסוג נוסף , אחר , של התארגנות פוליטית : תנועות רעיוניות על מפלגתיות . מצד אחד ' התנועה למען ארץ ישראל השלמה ' , שהתארגנה כחודשיים לאחר המלחמה , ו ' גוש אמונים ' שפעל ברוחה לאחר מלחמת יום הכיפורים , ומן הצד האחר ' התנועה לשלום וביטחון ' , שנוסדה ב 1969 וקראה לנסיגה מהשטחים , להכרה בזכות ההגדרה העצמית של העם הפלסטיני ולהקמת ישות פלסטינית עצמאית לצד ישראל . ממשיכתה של תנועה זו היתה תנועת ' שלום עכשיו ' שקמה ב , 1978 לאחר שהחל תהליך השלום בין ישראל למצרים . עוד לפני חילופי השלטון נעשה צעד ראשון , הססני , לעבר חילופי דורות בהנהגה . לאחר ראשי הממשלה לוי אשכול ( יליד , ( 1895 איש העלייה השנייה , וגולדה מאיר ( ילידת , ( 1898 אשת העלייה השלישית שבאה במקומו לאחר מותו ב , 1969 תפס את מקומה , לאחר שהתפטרה ב , 1974 יצחק רבין יליד הארץ ( (; 1922 זמן קצר מילא את התפקיד שמעון פרס ( יליד , 1923 שעלה לארץ כילד ) . אולם ב 1977 ניצב בראשות הממשלה מנחם בגין ( , ( 1913 יליד חו " ל ומבוגר בכעשר שנים משני קודמיו . חילופי הדורות בראשות המדינה והעברת השרביט לילידי הארץ נדחו עד שנות התשעים . במהלך העשור השלישי עלו לסדר היום הציבורי סוגיות חדשות - ישנות בתחום העדתי , המגדרי והדתי . מקצתן פרצו לפני השטח כתנועות מחאה , שהבולטת בהן היתה ' הפנתרים השחורים ' . זו החלה לפעול ב 1971 ( ולא במקרה היה זה בתקופה של שקט ביטחוני , כחצי שנה לאחר תום מלחמת ההתשה , ובעיצומו של גל העלייה מברית המועצות ) במחאה על השוליות של יוצאי ארצות האסלאם בישראל וקיפוחם . בתחום המגדר , הפמיניזם הישראלי עשה בעשור השלישי צעדים ראשונים בזירה הפוליטית והמפלגתית ופעל ליצירת מערכות סיוע לנשים ולקידום זכויותיהן . אולם ייצוג הנשים במערכת הפוליטית בישראל נותר מאחור לחלוטין ובהשוואה לארצות מערביות אחרות . אף כי בכמחצית משנותיו של העשור השלישי עמדה אישה בראשות הממשלה , הרי מלבדה לא כיהנה ולו שרה אחת בממשלות ישראל בשנים אלה , ואת מספר חברות הכנסת באותן שנים אפשר למנות על כפות הידיים : תשע בכנסת השביעית ( 1969 ) והתשיעית ( , ( 1977 ועשר בשמינית ( . ( 1973 באשר לתחום הדתי , הממד הדתי בשיח הציבורי ובהגדרת הזהות של ישראלים רבים התעצם עד מאוד , כמו גם הקשר בין דת ללאום בציבור היהודי ובפוליטיקה הישראלית , ופני הימין הפוליטי בישראל לבשו גוון דתי יותר ויותר . כמה וכמה תהליכים חברתיים ותופעות תרבותיות שהתרחשו בישראל בעשור זה , ובהם המחאה החברתית , התאטרון הפוליטי והפעילות הפמיניסטית , הושפעו מן המתרחש בעולם המערבי , לא מעט בתיווכם של שידורי הטלוויזיה . בשנת , 1968 כשנה לאחר מלחמת ששת הימים , החלו שידורי טלוויזיה סדירים לכלל הציבור ואלה היו גולת הכותרת של השינוי הדרמטי , ואף המהפכני , שעבר על ישראל בעשור השלישי בתחום התקשורת . השינוי כלל ירידה במספרם של העיתונים המפלגתיים ועלייה בתפוצתם של עיתוני הערב , וכן הרחבת שידורי הרדיו : יותר רשתות ושעות שידור רבות יותר . שידורי טלוויזיה סדירים החלו בשנת 1968 בשידור המצעד הצבאי ביום העצמאות העשרים ( הטלוויזיה הלימודית פעלה מאז . ( 1966 הטלוויזיה עיצבה מחדש את תרבות
|
|