עירובין

עמוד:ד

רב ... ואם יש אמלתרא אפילו גבוהה יותר מעשרים אמה אינו צריך למעט אמר רב יוסף אמלתרא מתניתא היא מאן קתני .,. ותיהוי אמלתרא מתניתא ותיקשי לרב א " ל רב דל אנא מהכא מתנייתא מי לא קשיין אהדדי אלא .., תנאי היא רב נחמן בר יצחק אמר בלא רב מתנייתא אהדדי לא קשיין לרבנן קורה טעמא מאי 3 משום היכרא והאי דקתני יתר מפתחו של היכל _םימנא בעלמא . הדיבור ,, בלא רב מתנייתא אהדדי לא קשיין " ש ,, רב נחמן בר יצחק אמר" אינו מרב נחמן בר יצחק , אלא מסתמא דגמרא . הסתמא דגמרא אומר שלפי רב נחמן ב " י אין סתירה בין שתי הברייתות , ורק לרב צריכים לומר שישנה סתירה ביניהן , והוא , רב , סובר כברייתא לעיל ( תוספתא א , א ) . שכן אם הדיבור הוא מרב נב " י , צ " ל שהוא מתייחס למ " ש הסתמא מיד לפני זה ,, אמר לך רב דל אנא מהכא מתנייתא מי לא קשיין אהדדי " וכר , ודעתנו היא שאמוראים שחיו לפני פטירת רב אשי לא התייחסו לסתמות ( אבל יש יוצאים מן הכלל ) י . ואף אם לא נקבל הנחה זו שהסתמות מאוחרים לרב אשי , נראה שדיבור זה אינו מרנב " י . המהרש " א במהדורא בתרא שואל , למה אמר רב נחמן ,, לרבנן טעמא מאי משום היכרא " , ,, הלא יכול היה לתרץ כפשוטו , מתניתין לא קשיא אהדדי דנקט לסימנא בעלמא " ? טעמם של רבנן אינו קשור בסתירה בין שתי הברייתות , שהרי ,, בלא רב נחמן צריך לתרץ הברייתא ואם יש לה אמלתרא אפילו גבוה עשרים אינו צריך , מאי טעם דאינו צריך " . אבל לדברנו הנ " ל שדיבור זה מסתמא דגמרא הוא , מיושבת קושית המהרש " א . רנב " י אינו מתייחס לא לסתירה שבין הברייתות ולא לרב . הוא מוסב על מ " ש רב חסדא לעיל ב , ב : ,, הא מתניתא אטעיתיה לרב " וכו ' . שדייק ממ " ש בברייתא \ , תר מפתחו של היכל " שרבנן מפתחו של היכל גמרי " . כנגדו אומר רנב " י ,, קורה " לרבנן משום היכרא , והאי דקתני יתר מפתחו של היכל סימנא בעלמא " . וע "כ מטעם קושית הגמרא : ,, הא היכל צורת הפתח הויא לו , אפילו הכי עשר אמות הוא דרויח " , ובמשנה למדנו ,, אם יש לו צורת הפתח אינו צריך למעט " . גם רב יוסף , כנראה , לא התייחס לסתירה מרב על רב . הוא שמע שר ' אילעא מצטט בשם רב ,, ואם יש לה אמלתרא אפילו גבוהה יותר מעשרים אמה אינו צריך ואיך מקשה ממנה הגמרא על היכל . ואחר תמה על תמיהתו , ,, ודלמא " וכו ' , שמא ירתה לגמרא קבלה ( באוצה " ג הנ " ל : ,, ודלמא האי דאקשי ליה ידע דבאולם תניא , אלא מיהו בריתו ליה מילתא כי תבנית היכל כתבנית אולם " וכו ' . ובריטב " א : ,, אלא הכי גמירא לה " ) . כלומר , אם לא הקשו קושיה זו עד עכשיו ( ההוספות נאמרו בתקופה מאוחרת ) , סימן שהיתר , לה לגמרא קבלה , ובזמנה הכירו קבלה זו . . 2 ראה דק " ס אות ט . ברשב " א וריטב " א : ,, קורה לרבנן משום היכרא " , וכך , כנראה , גם בכת " י וטיקן . . 3 ראה מ " ש במבוא ליומא חגיגה . . 4 ראה הע ' . 2

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא