מבוא

עמוד:11

הסתמאים אינם היחידים שתורתם מעורבת בתורת חז " ל ואין שמם ידוע . לפניהם ( ואולי גם בימיהם ) היו ה ,, תנאים " מוסרי השמועות , שרובם נשארו עלומי שם ולמרות מהימנותם המרובה יש והם מסרו לפעמים שמועות לא כפי שהן יצאו מפי אומריהם שאת שמותיהם הם מזכירים ( השינויים במימרות האמוראים שבין הבבלי והירושלמי , למשל , מלמדים על כך ) . לאחריהם היו ה גרסנים " , 20 גורסי _" הגירסאות שהוסיפו וגרעו מן הטקסט שהיה לפניהם , ובטוחים היו שהם מסירים רק את הטעויות שנפלו בתלמוד מאז שנחתם ועוזרים בכך להבנתו . ויש להוסיף . מימיהם של האמוראים ( וגם אלה של התנאים ) לא נמנעו מלצרף דעות והוראות מנוגדות ולעשות מהן מחלוקת שצורתה ,, זה אומר וזה אומר " , גם כשבעלי הדעות לא ראו זה את זה ולא התווכחו פנים אל פנים . לפעמים פירקו אח " כ את המחלוקת ואמרו ,, ולא פליגי " , דבר שלא יתכן אלמלא התווכחו פנים אל פנים . רוב המצרפים אנונימים היו , אך השפעתם היתר . ונשארה במקום שנגעו בו . במקום שנתערבו נפלו שינויים , אך ידם לא היתה בעיצוב פני התלמוד כולו , בניסוחו ובשיכלולו ואף לא בהשלמתו כשנצרך היה לה . התלמוד בימיהם עדיין לא היה ( או כבר היה ) לספר נפרד . ה ,, תנאים " וה ,, גרסנים " לא תרמו למהותו הכללית של התלמוד . לא כן הסתמאים , ידם היתה בתלמוד כ ולו ומהם יצא הכל . * - _> הדבר ובפירושו וכוי בעל פה וכוי לא כן בחתימת התלמוד אשר אז שמו פניהם שיהיו כל הדברים האלה נכרין בחותמיהן לפנינו מתוך התלמוד עצמו " וכוי . אלא שהשקפתו בענין התהוות התלמוד שונה לגמרי מהשקפתנו . הוא לא מרגיש את ההבדל במסירה שבין מימרה קצובה ( אפודיקטית ) ובין שקלא וטריא ; לפיו התלמוד היה מסודר כמעט במשד כל תקופת האמוראים ( אבל עדיין צריכים היו לסמוך ,, בעיקר הסבר הדבר ובפירושו וגם אליבא _דמאן נאמר זה וכוי על מה שמסרו לתלמידיהם סופי הדברים וענינים , בעל פה " . האמנם זה נקרא מסודר ?) . לדעתנו נשתמרו מן הדורות הקודמים ( קודם לסתמאים ) רק ,, דיאולוגים ופירושים מצומצמים ושקלא וטריא מקוטעת " . ובעיקר , הוא רואה את רב אשי ותלמידיו כחותמי התלמוד ואנחנו רואים את הסתמאים שחיו ופעלו אחרי פטירת רב אשי כפותחי התלמוד ( הגמרא ) . . 20 ראה מ " ש ר " ן אפשטיין , ספר השנה פפד " מ , ח " ט עמ ' . 285 . 21 וראה גם קידושין סה , א : ,, אלא שמעתתא אהדדי אתמר " . ופירש רש " י : ,, דרב ושמואל אהדדי אתמר לא לחלוק זו על זו באו אלא להוסיף האחרון מה שלא פירש הראשון" ( ועיין שם עט , ב ב " ק יד , א : מדמתניתא לא פליגי אמוראי נמי לא פליגי " ) . וגם _" אנחנו הרשינו לעצמנו לפעמים לומר , שלמרות הנוסח ,, זה אומר וזר , אומר " , אין ביניהם מחלוקת , ראה מ " ש בשבת מג , ב ובפסחים קיז , א . ההיפוך של ,, ולא פליגי " הוא ,, ופליגא דר " פ " . ולמה לא נסחו את המחלוקת בצורת ,, _זה אומר וזה אומר " ? האם משום שהוספה מאוחרת היא ובימיה כבר לא צירפו מחלוקות יחד בצורת ,, זה אומר וזה אומר " ? וקצת ראיה מזה שברוב המכריע , ,, ופליגא דר " פ " בא בסוף הסוגיא , כשהיא היתה כבר מסודרת . או שמא ישנם טעמים אחרים , טעמים השונים ממקום למקום י . * 21 ההשלמה , ההרחבה וההוספה של הסתמאים נעשו מדעת . הללו הם חלק מן העריכה

מכון שוקן למחקר היהדות שליד בית המדרש לרבנים באמריקה


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר