פתח דבר

עמוד:11

ממשפחות של מהגרים ( מיעוט מרצון ) נוטים להאמין בסיכוייהם להצליח בחברה הקולטת ; לפיכך יחסם למערכת החינוך חיובי , ושאיפותיהם והישגיהם גבוהים יותר . המאמר בוחן את הטענה הזו על רקע המציאות בישראל ועורך השוואה בין תלמידים ערבים ( מיעוט שלא מרצון ) , תלמידים שעלו ממדינות ברית - המועצות לשעבר ( מיעוט מרצון ) ותלמידים יהודים ילידי הארץ . מהממצאים עולה תמונה מורכבת שאינה תואמת את הטענה התאורטית של אוגבו ואחרים . במאמר החותם את הספר עודד מקדוסי ויריב פניגר מציגים ממצאים ממחקר שערכו יחד עם חנה איילון ואשר עסק באי - שוויון חברתי בהשכלה הגבוהה בישראל . המאמר מתמקד בפערים דתיים ועדתיים , ואחד החידושים המרכזיים בו הוא ההבחנה בין הממד האנכי של אי - השוויון ( שיעורי ההשתלבות בלימודי תואר ראשון ) לבין הממד האופקי שלו ( הערך הכלכלי של התואר הראשון ) . מהמחקר עולה שהפערים בין יהודים לערבים בהשכלה הגבוהה גדולים למדי בשני הממדים . בקרב הקבוצה היהודית הנגישות של אשכנזים להשכלה גבוהה גדולה מהנגישות של מזרחים . עוד נמצא כי סיכוייהם של עולים חדשים ממדינות ברית - המועצות לשעבר " להפיק תועלת כלכלית מהשכלתם " , כלומר להשתלב במסלולי לימוד שרמת ההכנסה הצפויה בהם היא גבוהה , הם הגבוהים ביותר . מהמאמרים שבספר זה עולה עמדה פסימית באשר ליכולתה של מדיניות חינוכית לצמצם פערי השכלה בין מעמדות ושכבות בחברה . הורים מתמקדים בראש ובראשונה ברווחתם ובסיכויי הצלחתם של ילדיהם , ולשם כך הם מגייסים את מיטב המשאבים העומדים לרשותם . לרשותם של הורים המשתייכים לקבוצות חברתיות חזקות עומדים משאבים כלכליים ותרבותיים רבים יותר , ואלה מאפשרים להם לקדם את ילדיהם לראש פירמידת ההשכלה . מדיניות שמטרתה צמצום של פערי השכלה בין קבוצות , מאיימת על השכבות החזקות ומחייבת אותן למצוא דרכים לעקוף את המדיניות הזו . דוגמה לכך היא התרחבותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל מאז שנות התשעים של המאה ה - : 20 המטרה המוצהרת הייתה לאפשר לשכבות החלשות להשתלב במערכת זו ולתרום לצמצום פערים , אך מימושה התאפיין בשימור יתרונן היחסי של השכבות החזקות בשיעורי הלמידה במוסדות ובתחומי לימוד יוקרתיים ומבוקשים . דוגמה זו ממחישה את אחד הדפוסים המרכזיים העולים מהמחקר הסוציולוגי של מדיניות החינוך : הגדלה משמעותית של שיעורי הלמידה ושל הנגישות להשכלה בקרב קבוצות חלשות מלווה בעלייה בבידול ( סגרגציה ) הפנימי בין הקבוצות , ולכן מתאפשר לשכבות החזקות בחברה לשמר את יתרונן . מחקריה

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר