|
|
עמוד:6
האירועים עלי אדמות נקטע כאן , וסנקא מעביר את הקורא למישור האלוהי . הקורא מתוודע לתגובת האלים על מות קלאודיוס : מרקוריוס חומל על קלאודיוס בגלל פרפורי גסיסתו המתמשכת , ולכן הוא מבקש מאחת משלוש אלות הגורל לקפד את פתיל חייו ולשחרר אותו מענותו . אך קודם שתיעתר לבקשתו טווות היא ושתי אחיותיה בתמיכת אפולו פתיל חיים מבורך יותר , פתיל זהב , בשביל נרון יורשו של קלאודיוס , ואת מלאכתן מלווה אפולו בשירה חגיגית ונשגבת המנבאת את שלטון תור הזהב העתידי של נרון . אלות הגורל מנתקות את פתיל חיי קלאודיוס , אך מילותיו האחרונות מגחיכות את דמותו הקיסרית , והן פרודיה על המוטיב של מילותיהם האחרונות של קיסרי רומא השכיח בחיבורים ביוגרפיים והיסטוריוגרפיים . קלאודיוס אמנם עושה את דרכו לשמים באותו נתיב שבו הלכו לפניו אוגוסטוס וטיבריוס , אך סנקא אינו משתף את הקורא בפרטי תוואי הנתיב . בהגיעו לשם הוא מעורר בעתה בלב האלים על שום הקולות המוזרים שהוא משמיע בגלל גמגומו ועל שום צליעתו . מומיו אלו יוצרים את הרושם שהוא אינו בן אנוש אלא מפלצת . יופיטר מצווה על הרקולס לשאול לזהותו . בחירתו של סנקא בהרקולס לתפקיד זה הולמת ביותר מכמה סיבות : על שום ניסיונו הרב במיגור מפלצות ; על שום היותו , כמו קלאודיוס , בן תמותה שזכה להאלהה ; ועל שום הצדדים הקומיים המסורתיים של דמותו המיתולוגית המוסיפים לנלעגות הסיטואציה . הרקולס סבור שלפניו ניצבת עוד מפלצת שעליו להכריע בתור מלאכתו השלוש עשרה , והדיאלוג המתפתח ביניהם רווי הומור . קלאודיוס מתמלא חמה כשהאלה ׳קדחת׳ , האלוהות היחידה המלווה אותו בדרכו האחרונה , חושפת שהוא אינו יליד רומא אלא גאליה . קלאודיוס מבקש מהרקולס בדברי חלקות שיהיה מליץ היושר שלו וישכנע את האלים לקבל אותו לחברתם . מכיוון שחלק מן הטקסט לא שרד אפשר רק לנחש שבחלק החסר , בלקונה , מסופר שהרקולס נעתר לקלאודיוס , התפרץ עמו 14 ראו שם , שם , ג . 4 – 1 15 ראו שם , שם , ד . 1 16 ראו שם , שם , ד . 3 17 ראו שם , שם , א . 2 18 ראו שם , שם , ה . 19 ראו שם , שם , ה – ז . 20 ראו אידן , 1984 עמ׳ . 99 – 98
|
|