|
|
עמוד:11
. 1 חוסר מקצועיות וחוסר מיומנות רבנים מקומיים — תפקידו של הרב המקומי הממונה על מערך הכשרות דורש ידע עדכני נרחב ומעמיק ויכולת יישומית של דיני איסור והיתר , שאינם נכללים במבחני ההסמכה לרבנות ; וכן ידע בתחומים טכניים ומדעיים הקשורים לתעשיית המזון שחסר לרבים מהרבנים . משגיחים — אף שהנחיות הרבנות הראשית וחוזרי מנכ " ל של המשרד לשירותי דת מחייבים כתנאי סף לתפקיד זה תעודת הסמכה המוענקת בקורס משגיחי כשרות , ההערכות הן שבפועל רק לכ – % 60 ממשגיחי הכשרות הפועלים יש תעודת ההסמכה הנדרשת . . 2 הגדרת סמכויות לא ברורה במצב החוקי הקיים חלוקת הסמכויות בין הרבנות המקומית ובין המועצה הדתית אינה מוסדרת . החוק גם אינו מגדיר בבירור את חלוקת הסמכויות בעיר שמכהנים בה שני רבנים מקומיים . במקומות רבים מצב עניינים זה יוצר חיכוכים חוזרים ונמשכים בין הרבנות המקומית למועצה הדתית , ואף בתוך הרבנות המקומית עצמה , ופגיעה מתמשכת בתפקוד מועצות דתיות בעיקר בתחום הכשרות . . 3 אופן העסקת המשגיחים מרבית המשגיחים מועסקים על ידי בעלי העסקים ומקבלים מהם את שכרם , אף שהמשגיחים ממונים ומשובצים לתפקידם מטעם המועצה הדתית . תלותו של המשגיח בבעל העסק המשלם את שכרו מעמידה אותו במצב של ניגוד עניינים , מאחר שהאינטרסים הכלכליים של בעל העסק לא תמיד עולים בקנה אחד עם דרישות ההלכה . ליקויים בתפקוד האיכות הירודה של מערך שירותי הכשרות נובעת לא רק מהליקויים המבניים שלו אלא גם משלל ליקויים בתפקוד בשטח ברבות מהמועצות הדתיות .
|
|