|
|
עמוד:13
ו " תא גזים , " 5 שמהם נותרו שרידים מועטים . כאשר הופסק השימוש בתא הגזים באושוויץ , השתנה המספור של תאי הגזים בבירקנאו ל 1 - עד . 4 גם בעניין זה העדפנו את האחידות והפשטות , ושמרנו על המספור המקורי : 1 באושוויץ , 2 עד 5 בבירקנאו . במקומות שבהם המקורות מתייחסים למספור המחודש , אנו מציינים זאת . הערה שלישית נוגעת לשמות , למונחים ולכתיב . כדי להקל על הקורא , כל אלה מובאים בתעתוק עברי עכשווי . פה ושם התאמנו לשם כך את הכתיב שבמקורות ישנים יותר ; בשום מקרה לא גרם הדבר לשינוי בעל משמעות כלשהי . במקרים של אנשים נושאים שני שמות משפחה ( בעקבות עברות או נישואים ) , אנו מביאים בפעם הראשונה את שני השמות , כאשר המוקדם יותר מופיע ראשון ; לאחר מכן אנו משתמשים רק בשם השני , שבו בדרך כלל השתמשו גם אנשים אלה עצמם . •• שורה של אישים ומוסדות בשתי מדינות סייעו לנו לאורך הדרך - הן במחקר ארוך השנים של גדעון גרייף על קורות הזונדרקומנדו והן במחקר ובכתיבה של ספר זה , שאליהם הצטרף איתמר לוין . בישראל היו אלה פרופ ' ישראל גוטמן ז " ל - מורד , ניצול , עד , חוקר ומורה ; ד " ר חיים גרטנר , מנהלו רב הידע ומסביר הפנים של ארכיון יד ושם ; לאה טייכטל , שהיתה המנהלת הנמרצת והיעילה של שירותי היעץ בארכיון ובספרייה של יד ושם ; פאני מולד , העובדת הזריזה באולם הקריאה של הארכיון והספרייה ; ויוסלה כרמין מקיבוץ מגן , יוזם מפעל תרגום העדויות לעברית . בפולין היו אלה ארבעה מבכירי המוזיאון הממלכתי של אושוויץ - בירקנאו , האנשים שהפליאו אותנו בכל פעם מחדש כאשר קיבלו אותנו בסבר פנים יפות הגם שהם חיים יום - יום בצלה ובצדה של אימת המקום : ד " ר וויצ ' ייך פלוסה , מנהל המוזיאון ; שמעון קובלסקי , סגן המנהל ; ד " ר פיוטר סטקייביץ ' , מנהל מחלקת המחקר ; והחוקר הוותיק ד " ר אנדז ' יי שצ ' לצקי , שאף ערך לנו סיור בשרידי מחנה בונה - מונוביץ ובתת - המחנה רייסקו . למותר לציין כי האחריות לכל טעות או שיבוש היא שלנו בלבד . סיפורם של אנשי הזונדרקומנדו בכלל וקורותיו של המרד בפרט לא היו רואים אור ללא נכונותם של ניצולים רבים לשתף אותנו בסיפוריהם . קשה ככל
|
|