|
|
עמוד:10
• האם האדם הקדמון ייחס ערכים כלשהם ליחסי מין , האם הטיל עליהם מגבלות כלשהן ? ודאי שלא . לא היינו מתרבים ומתפתחים ל וּ היו הגבלות כלשהן על יחסי מין . כל ההגבלות על קיום יחסי מין החלו עם היווצרותה של חברה שהפרידה בין המגדרים ודאגה להבטחת הרכוש ואחר כך לירושה של המגדר השליט ; הדבר נכון הן לגבי החברה המטריארכלית ובוודאי לגבי זו הפטריארכלית , שהוסיפה את הדאגה לזרעו של הגבר שהפך לאדון . המקרא הוא ספר שחובר על ידי גברים בחברה פטריארכלית נוקשה , וחלק מאיסוריו המיניים אפיינו את העמים בתקופתו . אך ביהדות תפס טוהר הזרע את מקום המעמד שהכתיב חוקים בנושא זה בעמים השונים . זאת בשל מטרתה - יצירת עם מבודד בעל אמונה ייחודית באל יחיד שהבטיח לעמו ארץ . מטרה זו גרמה להוספת חוקים בנוגע ליחסי מין שלא היו קיימים בעמים אחרים . ועם זאת , למרות חומרתם , חוקי התורה אינם יוצאים נגד הטבע האנושי . הדבר הראשון שאדם עושה עם לידתו הוא לנשום . אין בתורה כל חוק , איסור או הגבלה לגבי האוויר שהאדם נושם . הסיבה לכך פשוטה : אין תחליף לפעולת הנשימה או לחמצן שבאוויר . הטלת מגבלה כלשהי על נשימה פירושה מוות ( ובדרך כלל אדם אינו נושם מעבר לצרכיו ) . חוקי התורה גם אינם מטילים כל הגבלות בנוגע לצמא . אין בהם כל הגבלה לגבי הנוזלים שהאדם צורך , פרט לשתיית דם ( וגם זאת בשל היות הדם משויך לבעלי חיים ) . מה שהרווה את צימאונו של האדם - הותר . מים היו משאב חיוני להישרדות ולא היו בשפע , ובכל זאת אין שום הגבלה על שתייתם . גם על יין אין התורה מטילה מגבלה ( פרט למשרתים בקודש ) .
|
|