|
|
עמוד:14
השילומים עם גרמניה ב . 1952 - תוצאה גרועה נעוצה לרוב בהחלטה גרועה . עם זאת , ייתכן ששינויים בנסיבות יהפכו החלטה לא נכונה לטובה , כמו גם החלטה נכונה לגרועה . כך , לדוגמה , ההחלטה לצאת למלחמת לבנון השנייה ב 2006 - נחשבה להחלטה לא נכונה , אולם במשך הזמן היא הפכה להחלטה טובה , שכן גבול ישראל - לבנון שקט ורגוע כבר יותר מעשר שנים . במילים אחרות , החלטות ממשלה ראוי לשפוט לאורך זמן . • ממשלות אינן מתכוונות להרע . רוב השרים מבקשים להיטיב עם שולחיהם ועם הציבור כולו . רובם עושים זאת ביושר ובאמונה . בממשלות ישראל לדורותיהן לא ישבו רק גאונים או אנשים בעלי יכולת ניתוח גבוהה מהממוצע . רוב השרים היו אנשים נבונים , מנוסים ואחראים - אך לא כולם . יתר על כן , לא אחת מקבלים גם אנשים נבונים , מנוסים ואחראים החלטות שגויות , מתוך הערכה לא נכונה , בהסתמך על מסד נתונים שגוי ואפילו מתוך שיקולים זרים . כך , למשל , ההחלטה לא לגייס מילואים ולא לתקוף ראשונים באוקטובר 1973 היתה החלטה גרועה של אנשים נבונים , ששגו באופן נורא בקריאת הנתונים ובהערכתם . • בבואנו לכתוב את הספר היה עלינו לברור 30 נושאים מתוך אלפי החלטות שראויות לניתוח ולשיפוט . הם לא נבחרו באופן מדעי . יהיו כנראה כמה שגיאות עובדתיות או פרשנויות לא מדויקות , ואם מי מהקוראים ישכנע אותנו כי טעינו - נשמח לתקן כל טעות . גם אנחנו איננו חפים מהחלטות שגויות . לקחנו את החומרים והנתונים מספרים אקדמיים , מביוגרפיות , מעיתונות מודפסת , מתקשורת משודרת ומהרשת - והשתמשנו גם בניסיוננו האישי . שנינו כיהנו בתפקידים שונים בקרבתם של שרים מרכזיים ומשפיעים . נמנענו מלפרט את המקורות , על מנת לא להלאות את הקורא בהערות שוליים . אם חטאנו בכך שלא ציינו מקור ספציפי , אנו מתנצלים מראש , ואם מי מבין הקוראים יעיר לנו על כך - נתקן זאת במהדורות הבאות . השיפוט הוא שיפוט סובייקטיבי שלנו , וכל אחד יכול לחלוק עליו ולהתווכח איתנו . אם נשתכנע - נתקן במהדורה הבאה .
|
|