מבוא ומדריך לקורא

עמוד:13

אמורים לפעול ברוח הערכים והעקרונות של המפלגות ששלחו אותם , ומגבות אותם , אך לא תמיד כך בדיוק הם פני הדברים . • ממשלות מקבלות אלפי החלטות , רובן שוטפות ושגרתיות . יכולתן לקבל הכרעות משמעותיות , גורליות , היא שקובעת את איכותן בפרספקטיבה היסטורית . מעניינת ואף מפתיעה היא העובדה שרק עבודות מחקר ספורות נעשו עד כה בעניין החלטות ממשלתיות . תשומת לב רבה הוקדשה לניתוחי בחירות ולהסברת התנהגות הבוחרים , לתולדות מפלגות ולמאפייני המערכת הפוליטית בכללותה , אבל ההחלטות של ממשלות ישראל לא זכו כמעט לטיפול . החלטות מתגלות בדיעבד כמוצלחות , אחרות מתבררות כגרועות , ויש גם מיותרות . בנוסף , כדאי לזכור כי מאות רבות של החלטות ממשלה מעולם לא יושמו , בשל מגוון סיבות ותירוצים - פוליטיים , משפטיים , תקציביים או סתם " מסיבות טכניות " . • שליטים וממשלות קבעו את גורל האנושות . הם ציוו מלחמה או שלום , הם קבעו גבולות פיזיים וגבולות של אסור ומותר , הם הטילו מסים וחובות , הם העניקו זכויות , יצרו חוקים ותקנות . מדינת ישראל הוקמה בעקבות תהליך דמוקרטי שקבע מתי תוכרז עצמאותה , והוקם בה שלטון דמוקרטי . אחת לכמה שנים אנחנו בוחרים את מנהיגינו . מן הראוי לעצור רגע ולבחון 30 החלטות מרכזיות - האם היו נחוצות או מיותרות , נבונות או מטופשות , בנקודת הזמן שבה התקבלו ובדיעבד . • בתורת ההחלטות נוטים להבחין בין שני מישורים : האחד - החלטה נכונה או לא נכונה , והשני - החלטה טובה או גרועה . החלטה ממשלתית נכונה היא החלטה מושכלת , שהתקבלה אחרי שיקול מעמיק של כלל הנתונים , אך נבחנת על פי מבחן התוצאה . תוצאה טובה נובעת בדרך כלל מהחלטה נכונה . למשל , הסכם

משכל (ידעות  ספרים)


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר