|
|
עמוד:10
למרות שלהחלטותיהם של הנבחרים יש השפעה מרחיקת לכת ואף גורלית על חיי כולנו . לא רבים מודעים לכך שההחלטה אם להכריז על הקמת מדינת ישראל התקבלה ב " מנהלת העם " , בת 13 חברים , בעיצומו של הקרב הנואש לפני נפילת גוש עציון , תחת לחץ אמריקאי נגד הכרזת המדינה ותוך חילוקי דעות פנימיים . ההחלטה התקבלה ב 12 - במאי , 1948 ברוב של שישה כנגד ארבעה . שלושה חברים לא הגיעו לישיבה . שניים מהם לא הצליחו להיחלץ מירושלים הנצורה ואחד שהה בארצות הברית . האם היתה ההחלטה משתנה אילו השתתפו בהצבעה שלושת החברים החסרים ? אל מול הקשיים , הפחדים והלחצים הבינלאומיים , מה היתה התוצאה אילו הרוב היה מתנגד להקמת המדינה במאי ? 1948 הספר עוסק ברגעים דרמטיים נוספים המעלים שאלות עקרוניות . בן - גוריון החליט למעשה לבדו , ללא התייעצות עם חברי הממשלה ותוך הסתרת מידע מהם , על הקמת הכור הגרעיני בדימונה . כל זאת תוך גיוס מקורות חיצוניים והקצאת משאבים לאומיים . הספר דן לא רק ברקע ובמגעים החשאיים שהובילו להקמת הכור ( " על פי מקורות זרים " ) , אלא גם מציב את שאלת התקינות הדמוקרטית למול חיוניותה של החשאיות ומול הסוגיה של ההצדקה האסטרטגית וביטחון ישראל . תקיפת מנע , בשעות שלפני פתיחת המערכה המצרית - סורית במלחמת יום הכיפורים , עשויה היתה לחסוך חיי אדם רבים . האם החשש ממחיר בזירה הבינלאומית הצדיק את ההחלטה להותיר את פתיחת המערכה לאויב ? תיאור ההתלבטות , הערכות המצב והתנהלותם של מקבלי ההחלטות מהווה חומר למחשבה לגבי אופן ההכרעה בדילמות מסוג זה בעתיד . יריעת הדיון נעה בין מישורים כלכליים , כמו ההחלטה על ביטול הפיקוח על מטבע החוץ או תוכנית החירום הכלכלית , החלטות מדיניות , כמו הסכם השלום עם מצרים והסכם אוסלו , לצד הכרעות פנימיות דוגמת ההתנתקות והממשל הצבאי . כל אלה ואחרות עיצבו את פני המדינה והשפיעו על כולנו , לטובה ולא אחת לרעה . ספרם של גוטמן וקורן סורק את החשובות בהחלטות , תוך תיאור מעניין , ומשאיר את כולנו עם האתגר ללמוד מהניסיון ולגבש דפוסים שיסייעו לממשלה לקבל את ההחלטות הראויות .
|
|