|
|
עמוד:176
הזיכרון ההקשריים , הנמצא רוחש בגופנפש , הוא ה " אני " הסובייקטיבי - אונטולוגי הניתן להעברה ; אמנם לא באופן זהה , אך באופן דומה , בהנחלה - העברה גנרית של מנעד ערכי " טוב " ו " רע " , כחי ופועל דרך הרבייה ( פריון ) והחינוך . האונטולוגיה היא הפעולה הרוחשת עצמה , והפעולה האתית עצמה היא בעלת הקשרי ערך סובייקטיבי . קהילת היחיד מכירה ומקבלת את אותו ערך אתי קטגורי כערך הולם ומתאים אובייקטיבית לתפיסתם את מנעדי ה " טוב " וה " רע " במציאותם במרחב . הערך האתי , הסמן הגנרי הזה , נקלט כערך אובייקטיבי על - ידי יחידי אותה קהילה ועל - ידי הקהילה הספציפית בכללותה . הקונטרס מורכב מחמישה חלקים . ארבעת החלקים הראשונים פורשים את תפיסת המציאות החדשה . החלק הראשון עוסק בהגדרות המושגים , כמו " מציאות " , " מרחב " , " משמעויות פועלות " , " יחסים מושגיים גנריים " , " אני יחידני רציף " , " הכרה - תודעה " ועוד . החלק השני מבאר את דרך התרחשותה של אתיקה במציאות על פי התפיסה החדשה המוצעת . החלק השלישי מבאר את התרחשות תופעת ההכרה כשלובה בתפיסת מציאות סובייקטיבית . החלק הרביעי מראה כיצד תופעת ההכרה - תודעה משתנה , משנה ואפשרית . החלק החמישי והאחרון מפרט שלושה הגיונות שהם הבסיס לתפיסת המציאות החדשה שקונטרס זה מגיש ומציע , תוך סיכום וחתימת מסע ההתבוננות . ההיגיון הראשון , " יש משמעות לכול " , הוא היסוד הראשון של מפתח משנה הסדורה : ארץ תקווה וגם האקסיומה הראשונה בתורת המחוללים . ההיגיון השני רואה את התרחשותו של יחיד חי , האדם , את היותו בכוח ובפועל נפשגוף חד הם במציאות האונטולוגית , כהגדרותיו וכתיאורו בתורת המחוללים . ההיגיון השלישי רואה את החירות ( עקרון חירות הבחירה ) ואת הסופיות ( עקרון יסוד הסופיות ) כיסודות שלובים והדדיים המכוננים בפועל את מרחב המציאות האונטולוגית , עולם התופעות הנמשכות ומשתנות , ובייחוד את אופן פעילותה של הפלטפורמה הגנרית למערכות חיות .
|
|