|
|
עמוד:152
של אחרים . האנוש נאבק יום - יום על קיומו , חי בחברה מבוהלת ושסועה , מהולה בחרדות ופחד . יותר מכך , בחוויות המיסטיות הדתיות , המיסטיקנים שואפים לחוויה מאחדת עם האל , חוויה שאיננה ניתנת להגשמה מעצם הגדרתם את אי השגתו , את ייחודו ואת עצמותו של האל בתפיסה האנושית . החוויה היא תמיד טרנסצנדנטית בתוך וכחלק זורם במשך ההווה , בטבע הטובע , ואיננה כרוכה באיון אנכי . הרצון לאיין את אנכי ולהיטמע באל איננו אפשרי , מאחר שהוא מהנמנעים , מאחר שאין אפשרות גם לאיין את אנכי ובאותה עת גם לדעת את חוויית ההטמעה באלוהי . תפיסת המציאות כאפשרית ואיננה הכרחית מרחיבה ומעמיקה את נשגבות מושג האלוהים , ואיננה מלבישה את האל בתפיסת מציאות אנושית הסוחרת את מציאותה וחייה להגשמת " שלמות " או " ניצחון" כלשהו במציאות החיים הממשיים בפועל . במציאות שהיא אפשרית ואיננה הכרחית , מרחב התרחשות התופעות , ובהן האדם , האנוש , מאפשר לאדם ולקהילתו להשיג ולממש את הגאולה מהעיוורון כאן עכשיו , כדברי הנביא החוזה : " והלכו גאולים : ופדויי יהוה ישבון , ובאו ציון ברנה , ושמחת עולם , על - ראשם ; ששון ושמחה ישיגו , ונסו יגון ואנחה " . 193 מורה אנכי בא לתקן את השבר בתפיסת האדם את התרחשות התופעות ומבלי לעקר את אפשרות האלוהי . מורה אנכי , מראה לנו שהתופעה היא ממשית , רוחשת ופועלת כאן עכשיו עם כל הכוחות השלובים , חזקים יחד עם חלשים ( כוחות הטבע ) במרחב אימננטי של יחסים פועלים , משמעויות פועלות , מרחב שפת הטבע הטובע המפציע בתופעותיו מה " אין " אל ה " יש " וחוזר חלילה , באין - סוף 193 ישעיהו לה , ט – י .
|
|