|
|
עמוד:135
ובהרס . לא רואים אבל יודעים בהכרה מודעת ובהפנמה פנימית כי גם אחי אנכי , אך רואים כולם את כולם ויודעים שהם כאן עכשיו בריבוי וביחד . יחד מפרקים את החומות את גדרות החרדה והפחד . אנחנו יחד , משמע אנכי קיים ושוב נשמע כאן עכשיו הקול ש " לא יסף " 159 האומר מסיני " א ֽנכי יהוה אלהיך " , 160 אנכי הוא " יהוה אלהיך " - היה , הווה ויהיה בכל תנועה בטבע הטובע עכשיו בקשת אור אפיוני הספירות , אפיוני תנועת חיים . " איכה " ב " טוב " ו " רע " לך אנכי כאן עכשיו בגן חירות החיים על האדמה בשדה במשכן אצילות הסיגלון 159 " קול גדול ולא יסף " ( דברים ה , יח ) - לדברי אונקלוס : לא פסק , ורש " י מפרשו : " כי קולו חזק וקיים לעולם " " ולא יסף - " מתרגמינן ולא פסק ( לפי שמדת בו " ד אינו יכול לדבר כל דבריו בנשימה אחת וצריך להפסיק ומדת הקב " ה אינו כן לא היה פוסק ומשלא היה פוסק לא היה מוסיף ) כי קולו חזק וקיים לעולם דבר אחר ולא יסף ולא הוסיף להראות באותו פומבי " . להבדיל מהרמב " ם , לראייתי , את חוויית המעמד כפרשנות הטקסט , אין המדובר בגל קול חושי רגיל , אלא כמראות צובאות של התרחשות המעמד , כאשר היה הכול שיח הטבע הטובע , שיח המידע של שפת הטבע הבוראת , יוצרת ופועלת את בקיעתן של התופעות מה " אין " אל ה " יש " באפיוני הספירות הפועלות וחוזר . לכן גם החווים במעמד " וכל - העם רואים את - הקולות " ( שמות כ , יד ) , רואים את שפת הטבע והצהירו "כל אשר - דבר יהוה נעשה ונשמע " ( שמות כד , ז ) , הקדימו נעשה לנשמע בדבר אלהים . לכן גם קהל ישראל ביקש ממשה לשמוע ולדבר אליהם מאחר שקשה עליהם תפיסת מציאות שאיננה סיבתית עקב הקיצוץ בנטיעות הגן הקדום והיותם עבדים בני עבדים . 160 שמות כ , ב .
|
|