|
|
עמוד:86
אלו נשמרים במאגרי הזיכרון הדינמיים ההקשריים השונים , ובהתאם לקידוד דינמי של הפעילות החווייתית של היחיד הסובייקטיבי . המידע הדינמי הזורם , המתחולל והאצור במחוללים ובמאגרי הזיכרון , הוא תוצאה של שילוב איכויות המחוללים עם המידע המונחל והמעודכן של היחיד מניסיונותיו הקונקרטיים - סובייקטיביים . מחולל " היסטוגרפיה " מתחולל גם באללים ובגנים הרוחשים מאצבע היד השמאלית ועד לשער הראש . אמנם המוח הוא איבר חשוב ומרכזי בהיותו מאגר הזיכרון הדינמי של הצברי החוויות , אך ה " אני " ההכרתי הרציף הוא המכלול החווייתי הפועל בהכרה מודעת ושאינה מודעת של הגופנפש . " אני " לא נמצא במוח " שלי " , " אני " נמצא בגופנפשי הרוחש במרחב כחלק מהמרחב האימננטי . האדם חווה את החיים באופן סובייקטיבי , ובוחן את העדפתו לחוויה " טובה " או " רעה " בסימון ובסיווג החוויה כ " טובה " או " רעה " לכל תנועה - תופעה במאגרי הזיכרון הרלוונטיים . למשל , ריח של מרק ירקות תאילנדי עם חלב קוקוס , ג ' ינג ' ר ולמון גראס , מעורר חוויה רגשית , חושית , תנועתית וצורנית כאחד , הנעה על הקשת של " אושר - עצב" בשילוב גוני הקשת החושיים של " הנאה - כאב " . במקרה הקונקרטי הזה מתרחשת התרחבות , " עלייה " ( טוב ) באנרגיית החיות , ואפשר לתת דוגמאות הפוכות של הצטמצמות , " ירידה " ( רע ) באנרגיית החיות . בגלל הייחודיות הסובייקטיבית של איכויות אפיוני התנועה של היחיד החי , קיים ריבוי הטעמים להיותן של חוויות " טובות " או " רעות" לחווים שונים , הכול בהתאם למהותו של החווה . אם למשל נכווינו , מאש או ממערכת יחסים , בעתיד ניזהר מהן יותר , לא מכיוון שאנו נכווים בפועל בכל פעם שניזכר מחדש בחוויה ; אנו נימנע מחוויית הסבל מהכווייה כפי שהיא מקודדת ומאוכסנת במאגרי הזיכרון של החוויות החושניות והרגשיות . אנו נימנע , מאחר שבאותה העת שחשנו
|
|