|
|
עמוד:44
סתמית של בגד לתפיסתו של האר " י , אלא זהו ממד אונטולוגי , דהיינו היחיד תופס את עצמו ואת ממשות התופעות כעיוור החי במרחב , ותפיסתו את עצמו , לא כל שכן של אחרים , נשארת מדומה , עלומה וחרדה . גם לתפיסתי עיוורונו של האדם הוא בתפיסתו את התרחשות עצמו והתופעות סביבו על פי עקרונות הייררכיים - דואליים סיבתיים , המבדלים ומסדרים את חיי היחיד והקהילה בהייררכייה מעמדית ערכית תוך כדי בידול , חיפצון ושעבוד . זוהי ראייתו ותפיסתו של האדם שקוצצה והתעוורה מאכילת פרי עץ הדעת בעוד למזלנו , או בכוונת מכוון של סיפור גן עדן , עץ החיים ממשיך על פי טבעו את כוחו הטהור והמתמיד להשפיע באור אצילות אלוהית בהתרחשות התופעות בפועל . כלומר , עץ החיים עדיין פועם ופועל ביקום ובנו חיים . בידינו ובאחריותנו להחליף את התפיסה ההייררכית - דואלית סיבתית ( עור - מעטפת אשליה ) , המסתירה את אור עץ הדעת המאיר ומגלה לנו את מרכבת החיים בתפיסת המציאות החדשה שקונטרס זה קורא לה ( הרחבה בהמשך ) . כאמור , על פי השיטות הקבליות תפיסת התרחשות התופעות במציאות הממשית נובעת ובוקעת מה " אין " אל ה " יש " , מלשון ישות אלוהית המתגשמת ב " יש " ממשי דרך האור האלוהי הנשפך אלי עולם העשייה . רחל אליאור מתארת את הסימביוזה ביניהם : " ה ' אין ' וה ' יש ' , או האלוהי והגשמי , שני ההפכים הישותיים בהכרה האנושית , מתגלגלים לשני אופני הוויה אלוהיים , המשלימים ומתנים זה את זה במחשבה הקבלית , ולשני ניגודים כפולי משמעות המתנים זה את זה במחשבה החסידית . ה ' אין ' הוא מקור כל ישות בהוראתו האלוהית , אולם הוא אף התגלמות האינות , בחינת אין ואפס , בבחינתו האנושית . ה ' יש ' מתפרש הן מלשון ישות במשמעו האלוהי , הן בהוראתו הארצית כהוויה גשמית וחומרית . 47 יש מקובלים הסוברים שזה היה עץ אחד של חיים ודעת השזורים בהרמוניה ולאחר האכילה נפרדו ועץ הדעת עומעם והוכהה .
|
|