|
|
עמוד:18
זה מכוון , היינו לאפשר הסבר מספק על " איך " מתרחשות התופעות , מבלי להתעסק ב " חיבור " האנתרופומורפי בין האלוהים והממשות , בין התאולוגיה והאונטולוגיה . גרשם שלום ב " דברים בגו " מציין שמחד גיסא התבונה האנושית יודעת , לצערו , להרוס מהר יותר ובאופן אפקטיבי יותר מאשר לבנות ולחדש , ומאידך גיסא הוא רואה ייעוד עצום לתבונה לשמש ביקורת בונה במדעי הטבע , החברה , ההיסטוריה והפסיכולוגיה . נכון שלתבונה יש תפקיד מרכזי בהבניה של תפיסת המציאות , אך אין היא בלבדית . לתפיסתי , התבונה המתקיימת נשענת על ראייה מוגבלת של אופן התרחשות התופעות , מאחר שתפיסת המציאות הקיימת עד ימינו , נשענת על עקרון ההייררכי - דואלי ועל העקרון הסיבתי . לפיכך , נדרשת גם הרחבה והעמקה בביקורת תבונית על תפיסת המציאות הקיימת , תוך הצגתה של תפיסת מציאות חדשה שאיננה נשענת בלבדית על עקרונות התפיסה הנוכחית , ונדרש גם לכוון בתבונה את השינוי הפועל ללא הפסק , לבניית דרך חיים משותפים יותר עם פחות חרדה , כאב וסבל . כאמור , לתפיסתי , המציאות על תופעותיה איננה מתרחשת בתהליך סיבתי מעבר להווה ולעתיד , מסיבה לתוצאה , אלא היא התרחשות נמשכת במשך ההווה בתופעות במרחב ( המשך ההומוגני של אנרי ברגסון ) . המציאות , כלומר המרחב האימננטי האין - סופי של התופעות , היא מארג אין - סופי דינמי של יחסים לסוגיהם , למיניהם ולנגזרותיהם , אין - סוף יחסים מסוג שהוא בין ישים אונטולוגיים . כל יחס מהווה אפשרויות תנועה - פעולה פוטנציאליות , המותמרים 9 להבדיל משאלת ה " למה " בתפיסה ההייררכית - דואלית סיבתית . 10 גרשם שלום , דברים בגו א , עם עובד , תל - אביב – יפו , , 1975 עמ ' . 36 11 ראו נספח א ' לתיאור גרפי של המרחב האימננטי , המציאות , הרוחשת בהווה הנמשך , והסבר מלווה .
|
|