מבוא: מדיניות ציבורית וחברות רב-תרבותיות - סדר יום מחקרי חדש

עמוד:8

התגבשותה של החברה המודרנית כרב - תרבותית משקפת תופעה בלתי צפויה . אם בעבר האמינו רבים בכוחם של תהליכי ה " מודרניזציה " ( הכוללים השכלה , תיעוש ועיור ) לחזק את הזיקה בין אומה ומדינה , ובהתאמה לגרום לשחיקתן של זהויות אתניות ודתיות ( גלנר , ( 1994 הרי שאמונה זו מתנפצת על סלעי המציאות החברתית . לצד התגבשותה של זהות קולקטיבית משותפת , מציאות זו מצביעה גם על מגמות הפוכות : לעתים קרובות תהליכי המודרניזציה דווקא מובילים לריבוי זהויות קולקטיביות ולביסוסן ( , ( Young 1990 , 3 במסגרת מה שמתואר לעתים כ " פוליטיקה של זהות " ( מאוטנר . ( Fleras and Elliott 2002 ; 2008 יתרה מכך , שינויים דמוגרפיים הקשורים להגירה הגלובלית הפכו מדינות שקודם לכן נהנו מהומוגניות תרבותית למדינות המאופיינות בהטרוגניות הולכת וגוברת . גם במדינות המאופיינות בהיסטוריה ממושכת של פלורליזם אתני השתנו היחסים בין המדינה לקבוצות המיעוט שלה . מקצת קבוצות אלו אינן מסתפקות בשוויון פורמלי אלא דורשות הכרה בייחודן התרבותי ותובעות מהמדינה להקצות משאבים - חומריים וסמליים - הדרושים לשם טיפוח זהותן הלאומית - אתנית או הדתית . הפוליטיקה של הזהות תובעת מהתרבות הדומיננטית להכיר בערכן של הזהויות התרבותיות של קבוצות המשנה שלה ולפיכך עשויה להוות אתגר למדינה ולסמכותה . רב - תרבותיות היא מושג חמקמק המשתנה בהגדרתו ממקום למקום ( . ( Triandafyllidou et al . 2012 , 4 מושג זה נושא , ראשית , משמעות סוציולוגית , ומתייחס למצב שבו תרבויות שונות מתקיימות במסגרת מדינית אחת ; ושנית , הוא מציין תפיסה ערכית המצדדת בעמדה חיובית כלפי ריבוי תרבותיות זה ( . ( Inglis 1996 ; Wieviorka 1998 כלומר בעוד על פי הוראתה התיאורית - סוציולוגית הרב - תרבותיות מתייחסת לעובדת קיומה של שונות תרבותית - אתנית במסגרת מדינית אחת , הרי שעל פי הוראתה הערכית - פרוגרמטית הרב - תרבותיות אינה רואה בשונות בעיה שפתרונה בהטמעה אלא מצב רצוי או אידיאל ; היא מצדדת בשימור השונות ובפיתוחה . יתרה מזאת , הגישה הערכית מספקת מחד גיסא מבט ביקורתי על מצב קיים , ומאידך גיסא מודל לפעולה פוליטית הכוללת הכרה בשונות תרבותית ובזכותם של פרטים לשמר את ייחודם התרבותי תוך כדי הבטחת נגישותם המלאה לזכויות , למשאבים ולהזדמנויות בחברה . לפיכך אפשר להגדיר את סדר היום הרב - תרבותי , בין השאר , כניסיון לפתח מודלים של אזרחות דמוקרטית המאפשרים להתגבר על אי - השוויון הקיים בחברות שונות הלכה למעשה באמצעות מדיניות ציבורית הרגישה לשונות התרבותית המאפיינת כל חברה וחברה ( . ( Kymlicka 2010 ; Meer 2010 מדיניות ציבורית נוגעת לפעולות מכוונות של הממשלה והיא כוללת תכנון וקביעת מטרות , הקצאת משאבים ופיקוח על המוסדות המבצעים מדיניות זו . אך יש להוסיף ולציין כי התמקדות בפעולות ( או בהיעדר הפעולות ) של הממשלה ובמוסדותיה עלולה להחמיץ תהליכי מדיניות ציבורית המתעצבים הן מחוץ להחלטות הסמכותיות של הממשלה והן במוסדות ובגופים שאינם נבחרים על ידי

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר