|
|
עמוד:8
מאידך גיסא , היא מקנה למשפט העברי תפקיד צנוע יותר , אך בה בשעה ריאלי ומבוסס הרבה יותר , שלפיו במקרי לקונה יחויב בית המשפט לשקול את עמדת המשפט העברי , אך יישמר בידו שיקול הדעת לגבי ההכרעה הסופית אם לאמץ עמדה זו . שקילה זו של עמדת המשפט העברי תיעשה בכתב , בגוף פסק הדין . מהלך משולב של חיזוק זהותו היהודית של המשפט הישראלי והעצמת אופיו הדמוקרטי על פי רוב , חיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל בא על חשבון נסיגה באופייה הדמוקרטי , ואילו העצמת אופייה הדמוקרטי כרוכה בכרסום בזהותה היהודית . לעומת זאת , בנוסח המוצע כאן לתיקון חוק יסודות המשפט מתאפשר לבצע מהלך אחד משולב שבו תחוזק זהותה היהודית של מערכת המשפט הישראלית ובו בזמן יועצם אופייה הדמוקרטי . שינוי זה של חוק יסודות המשפט אף הולם בצורה ראויה יותר את הגדרתה של מדינת ישראל " מדינה יהודית ודמוקרטית " , שמכוחה למורשת היהודית יש תפקיד דיאלוגי ( ולא מונולוגי ) בעיצוב התרבות הישראלית בכלל והתרבות המשפטית בפרט . הקמת מנגנון למתן חוות דעת לשופטים בתחום המשפט העברי בהנחה שארון הספרים של המשפט העברי אינו נגיש לחלק ניכר מן השופטים , ההצעה צריכה לכלול גם הקמת מנגנון איכותי יעיל שיאפשר פנייה של השופטים לקבלת חוות דעת ממיטב חוקרי המשפט העברי . מנגנון זה ראוי שיתבסס על גופי המחקר האקדמיים המובילים בתחום המשפט העברי ( בדומה לגופי מחקר הפועלים באירופה המייעצים למחוקקים ולבתי משפט בתחומי המשפט ההשוואתי ) . בדרך זו תוכל מערכת המשפט הישראלית ליהנות מן המסד המחקרי בתחום המשפט העברי הדרוש להעשרת פסיקותיה .
|
|