|
|
עמוד:8
סוגי העונש שהושת על גברים מורשעים ( מאסר בפועל , מאסר על תנאי וקנס ) מתפלגים בקרב מוסלמים ויהודים באופן דומה , למעט בעברות של סדר ציבורי : במקרה זה חלקם של עונשי הקנס גבוה בהרבה אצל מוסלמים , על חשבון מאסרים בפועל . במרוצת השנים חלה בשתי האוכלוסיות עלייה בולטת ומתמשכת בחלקם של המאסרים בפועל — ובמידת מה גם בחלקם של המאסרים על תנאי — וירידה תלולה בחלקם של הקנסות , בכל קבוצות העברה . השינויים בהתפלגות מתיישבים עם העלייה שחלה במהלך השנים בחומרת העברות שבגינן בוצע מעצר . יש להדגיש כי ההבדלים הקיימים בין האוכלוסיות בחומרת הענישה אינם מאפשרים לגזור מסקנות בעניין השיוויון לפני החוק . העונש החציוני ( מספר חודשי המאסר בפועל ועל תנאי וגובה הקנס ) המושת על גברים ערבים שהורשעו דומה לזה המושת על גברים יהודים שהורשעו , בכל קבוצות העברה . במרבית סוגי העונש וקבוצות העברה חומרת העונש נותרה יציבה במהלך השנים , למעט במקרים הבאים : בעברות רכוש חלה בשני המגזרים ירידה במספר החציוני של חודשי המאסר בפועל : מכ – 12 - 11 חודשים בשנות התשעים לכ – 9 - 8 חודשים בעשור הקודם ; בעברות נגד גוף המספר החציוני של חודשי המאסר על תנאי עלה מ – 4 בתחילת שנות התשעים ל – 6 במחצית השנייה של אותו עשור , ומאז הוא יציב ; בעברות של סדר ציבורי חלה משנת 2000 עלייה ניכרת בגובה הקנס ( במחירים קבועים ) , במיוחד אצל ערבים , ומאז הקנס שהושת על ערבים גבוה מזה שהוטל על יהודים . תחושת הביטחון האישי שיעור הערבים החשים בטוחים מאוד או בטוחים ללכת לבד בשעות החשכה באזור מגוריהם פחת מכ – 75 % בשנת 2002 לכ – % 66 בשנת ; 2012 לעומת זאת , בקרב יהודים חלה עלייה של כ – 3 נקודות אחוז , לכ – % . 77 אמידות מלמדות כי ההסתברות שערבי יחוש ביטחון אישי נמוכה ברבע מזו של יהודי , בהנחה שיתר המאפיינים האישיים קבועים . עוד הן מלמדות כי תחושת הביטחון האישי של ערבים התערערה במהלך השנים , וממצא זה עולה בקנה אחד עם הנתונים הגולמיים . תחושת הביטחון האישי במגזר הערבי היא בסדר היורד הבא : דרוזים , מוסלמים ונוצרים . בשלוש הערים המעורבות הגדולות ( חיפה , ירושלים ותל אביב – יפו ) ההסתברות שערבי יחוש ביטחון אישי נמוכה רק בכ – % 2 מההסתברות שיהודי יחוש כך , בהנחה שיתר המאפיינים האישיים קבועים . מבנה המחקר הוא כדלקמן . פרק ב מציג מאפיינים של האוכלוסייה הערבית שעשויים להשפיע על דפוסי הפשיעה שלה ; פרק ג מתאר את מסד הנתונים ; פרק ד עורך השוואה בין – לאומית של ממדי הפשיעה ; פרק ה משווה בין ממדי הפשיעה במגזרים הערבי והיהודי , ופרק ו מסכם .
|
|