|
|
עמוד:13
במפגשים דומים התנסו בשנים האחרונות ישראלים ויהודים רבים , בארץ ובעולם . מי לא נתקל בשליחי חב " ד החייכניים , הניצבים בנמלי תעופה ובצמתים עירוניים הומים , ומשדלים עוברים ושבים להניח תפילין ? מי מבין התרמילאים הישראלים לא ביקר באחד מבתי חב " ד בעולם כדי ליהנות מארוחה כשרה , להימצא במחיצת דוברי עברית או לקבל מידע חיוני על האזור ? מי לא נתקל ברבי מנחם מנדל שניאורסון ( להלן : " הרבי " ) , מישיר מבט משלט חוצות או מתמונה שצורפה לגיליון סוף - שבוע של יומון רב תפוצה ? התופעה הזאת של נוכחות בולטת של חסידים ורבם במרחבים הציבוריים אינה שכיחה בעולם החרדי - אפילו לנוכח הרב - גוניות הגוברת והולכת ביחסן של הקהילות האלה כלפי העולם החיצוני בשנים האחרונות . חב " ד פנתה החוצה , אל העולם היהודי הכללי , עוד לפני עלייתו של הרבי לנשיאות , אולם מפעל השליחות המהפכני , ששלוחותיו פרושות על פני תבל כולה , הוא יציר כפיו . מטרת המפעל הזה היא להשיב יהודים לכור מחצבתם וכן להיטיב את דרכי הלא יהודים למען המטרה הנאצלת והתובענית ביותר שיכולה להציב מערכת דתית למאמיניה : ביאת המשיח והפצעת עידן הגאולה . הראשון מבין שלושת המפגשים שלי עם שליחי חב " ד - זה שהתקיים על גדות תעלת סואץ - נערך כשהרבי היה בחיים ובמלוא כוחו . שני המפגשים הנוספים התרחשו בעשור השני לאחר הסתלקותו ( או היעלמו , כפי שמנסחים זאת החסידים המכחישים את מותו ) בג ' בתמוז תשנ " ד ( 12 ביוני , ( 1994 בלי להותיר אחריו יורש . ואולם , למרות הזעזוע המכאיב של " המאורע של ג ' בתמוז " , נראה שלא פחת כלל כוחו של הרבי הנעלם להדביק את חסידיו בלהט המשיחי ולהמריצם להפיץ את תורת חב " ד ואת בשורת הגאולה , וייתכן שהכוח הזה אף גבר . השאלה המרכזית שעליה אבקש לענות בספר הזה מתייחסת לשגשוגה של חב " ד בעידן שלאחר ג ' בתמוז : כיצד ניתן להסביר את החיוניות והפופולריות של חסידות ללא אדמו " ר מכהן ? מצב כזה הוא הרי אנומליה מוחלטת בהוויית החיים החסידית - הלוא הצדיק החי , המתווך בין בני הקהילה לבין העולמות העליונים , הוא מרכיב חיוני בזהות של החסידים ובהגדרתם העצמית . גם אם קיימת בחב "ד מחלוקת בנוגע למעמדו האונטולוגי של הרבי - האם הלך בדרך כל בשר או שהוא חי וקיים ורק נסתר מעיני בשר - החלל שהותירה היעלמותו קשה מנשוא עבור החסידים מכל הפלגים בתנועה . כיצד ניתן לשמר את ההתקשרות בין הצדיק לבין חסידיו ? כיצד יתפקד הגוף החסידי ללא ראשו , בפרט כשהראש
|
|