הרקע ההיסטורי והמשמעות של ישעיה א 10–17

עמוד:13

הרקע ההיסטורי והמשמעות של ישעיה א –17 10 מחקרים רבים הדנים בפרק א בישעיה עוסקים בתיחומן של הנבואות המכונסות בו ובזמן אמירתן על ידי הנביא . היחידה הספרותית שבפסוקים 20 – 2 בפרק מקיפה , לדעתנו , ארבע נבואות ( , ( 20 – 18 , 17 – 10 , 9 – 4 , 3 – 2 שכל אחת מהן נאמרה במועד אחר ובנסיבות שונות , ויד עורך היא שכינסה אותן יחד על פי עיקרון של קשרים תוכניים ואסוציאטיביים . במאמר זה ננסה לבסס את טענתנו , כי הנבואה בפסוקים 17 – 10 הייתה מלכתחילה נבואה נפרדת , שנאמרה על רקע תוצאותיה של הרפורמה הדתית שהנהיג חזקיהו מלך יהודה , ובשלב העריכה שולבה נבואה זו בתוך ההקשר של היחידה הספרותית . כן נדון בתוכנו ובמבנהו הספרותי של קטע נבואי זה . א . הנבואות שבפרק א –20 2 כאמור לעיל , נראה שביחידה הספרותית א 20 – 2 צורפו זו לזו ארבע נבואות שונות : פסוקים . 20 – 18 , 17 – 10 , 9 – 4 , 3 – 2 נבואות אלה נבדלות זו מזו במסרים המובעים בהן , ואפשר שנאמרו על רקע אירועים שונים זה מזה . עיון בתוכנן מעלה שהקשר ביניהן אינו אינטגרלי . ( א ) הנבואה הראשונה ( 3 – 2 ) כוללת תוכחה לעם , שאינו מכיר באלוהיו . ההשוואה הבלתי מחמיאה שעושה הנביא בין שור וחמור , המכירים את בעליהם , לבין תושבי יהודה , שאינם מבינים מי אדוניהם , מוסיפה נופך של אירוניה לתוכחה . ( ב ) לעומת הנבואה הקודמת , המאשימה את העם באי הכרה בה׳ מתוך חוסר התבוננות ( = הבנה ) , טוען הנביא בנבואה השנייה ( 9 – 4 ) שהעם התרחק מה׳ במזיד ( , ( 4 1 השווה וילדברגר , ישעיה א – יב , עמ ' . 9 – 8 2 ההיגד " והם פשעו בי " שבנבואה הראשונה הוא אמנם ביטוי למרד , אך בהמשך מתברר שישראל אינו מכיר את מי שמיטיב עמו ואינו מבין מי הוא . הדבר בולט בהשוואה בין האדם לחיה . ראה קוגל , השירה המקראית , עמ ' . 9 נראה שהתקבולת ידע / התבונן מלמדת , שמשמעות הפועל " ידע " בפסוק זה קשורה לאו דווקא לקיום הברית , אלא יותר לתחום ההכרה . על הצמד ידע / בין , השכיח במקרא ( יש ' יא ; 2 כט ; 24 לב ; 21 , 14 מ ; 4 מג ; 10 מד ; 19 – 18 הושע יד ; 10 מיכה ד 12 ועוד הרבה ) ובספרות האוגריתית ראה הלד , זוגות מילים , עמ ' 148 וכן אבישור , צמדי מילים , עמ ' , 367 – 366 , 317 – 316 . 652

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר