|
|
עמוד:8
ביקורתיות ותלותו ביחסם של האחרים אליו - מאפיינות גם את זרתוסטרא עצמו , כפי שראינו במפגשנו הקודם , הרביעי בסדרה . למעשה , במפגש הקודם ראינו כי מצבנו הקיומי בעולם הוא מצב של תלות באחרים . במיוחד אנו תלויים בתגובתם לדברינו ולמעשינו בשעה שיש לנו דבר מה חדש ללמד אותם , וזהו בדיוק מצבו של זרתוסטרא במסעו הנוכחי . תלותו של אדם ביחס הזולת כלפיו עלולה לגרום לו לפתח תלות , למשל , בחברים , במנהיגים או בבני משפחה . ייתכן שהתלות תתפתח מתוך הצורך של ' האדם הקטן ' בכבוד ובהערצה ; ייתכן גם שהיא תגרום לו לבסס על ביזוי והשפלה את יחסיו כלפי אלו שהוא תלוי בהם . זרתוסטרא ממעט ליפול לפחי הביזוי וההשפלה , אולם הוא אכן מבקש לעצמו יחס של כבוד והערצה . היכן עובר ' הקו האדום ' המבדיל את ' האדם הקטן ' - אשר לו בז זרתוסטרא בקול גדול - מזרתוסטרא עצמו , שזקוק להכרתם של תלמידיו בכך שהוא המורה הגדול , ושמשתוקק לראות אותם הולכים בדרכו כפי שהוא רואה דרך זו ומבין אותה ? בנאומים האחרונים שבסוף חלקו השני של הספר , מבין זרתוסטרא כי אין ' קו אדום ' שכזה , וכי אפילו ' דגל שחור ' לא מתנוסס מעל לאזורים האסורים ( לדעתו ) של ההתנהגות האנושית . ככל שהאדם קרוב אל עצמו , ככל שהוא מתעלה מעל למוסכמות החברתיות בדבר ה ' אסור ' וה ' מותר ' , ככל שהוא מסיר את ה ' פילטרים המוסריים ' בשעה שהוא מתבונן בעצמו , כך יתגלו בפניו גם תשוקות ' האדם הקטן ' , על כל גווניהן , בתוך נפשו שלו . ככל שביקורתו על בני 1 בסוגיה זו עסקנו לאורך כל המפגש הרביעי בסדרה , מבנה הנפש בין ניטשה לפרויד , מפגש רביעי : דיאלוג , עוצמה ופחד ( חיפה : פרדס , . ( 2015 2 להוציא את נאומיו בשוק , אותם הוא פותח בהנמכתם של קהל שומעיו , במטרה ליצור קשב . ראו על כך : פרידריך ניטשה , כה אמר זרתוסטרא ( ירושלים ותל – אביב : שוקן , 13 - 12 , ( 1997 ( הקדמת זרתוסטרא , . ( 3 ראו גם מפגש רביעי בסדרה , שם , עמ ' . 75 - 74 3 עסקנו בקצרה בסוגיה זו במפגש הקודם ( שם , שם ) , ונשוב ונרחיב עליה במפגש זה . 4 בסוף ירידתו הראשונה אל בני האדם הוא אומר : " מי שאינו פוסק להיות תלמיד למורהו , אינו גומל לו כראוי " ( כה אמר זרתוסטרא , 76 [ על המידה הנדיבה , . [( 3 אך בשלב הזה בדרכו של זרתוסטרא , אלו הן מילים ריקות . נטפל בנושא זה בהמשך מפגשנו . 5 כלומר , ככל שהוא מצליח לראות בתוך עצמו תשוקות שהתרבות הגדירה , או שהוא עצמו הגדיר , כ ' אסורות ' , כ ' לא ראויות ' או כ ' סטיות חמורות ' .
|
|