|
|
עמוד:13
הקבוצה , נרמס . מכאן עולה המסקנה שמשטר , המצדד בערכים דמוקרטיים מחד ומאידך משמר את תפיסת " נתיני אויב " על אזרחיו , אינו יכול לתת ערובה להחלת עקרון השוויון ולהענקת הגנה חוקתית נכונה ומלאה לאזרחיו באופן שוויוני . יוסף ג ' בארין דן בהשתלשלות הנוסחים של " הצעת חוק יסוד : ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי " ובוחן אותה הן מנקודת המבט של אפליה כלפי המיעוט הערבי פלסטיני במדינה והן ביחס לחוק הבינלאומי . לדבריו , מנקודת המבט של המיעוט גיבוש נורמות חוקתיות בהסכמה חברתית ראויה יכול להוות נקודת מפנה מכרעת ביחסה של המדינה אליו כשותף מלא או כזוטר . הצעת החוק הזו מכילה בשורות קשות מאוד לאזרחים הערבים בישראל ולכלל החברה במדינה . ראשית , כי היא מבקשת להכריע בדיונים ערכיים ואידיאולוגיים על חוקה עתידית בישראל בדרך של מחטף – ללא דיון ציבורי משמעותי בנושא , ומתוך הסתכנות בהעמקת השסע היהודי ערבי במדינה . שנית , היא יוצרת ומעמיקה אי שוויון בין יהודים לערבים בישראל , ואף מקבעת אותו ברמה החוקתית . הפליה זו איננה מוגבלת לתחומים סמליים בלבד אלא פולשת אל תחומים כמו הגירה ואזרחות , תרבות , מורשת , דת ועוד , ומכרסמת במעמד האזרחים הערבים . ג ' בארין מנתח את סעיפי ההצעה ומגיע למסקנה כי החוק המוצע מאפשר הפליה בין התושבים מטעמים פסולים , ונמנע מלהעניק הגנה שווה מצד החוק לנמצאים בתחומי השיפוט של המדינה . לפיכך , הרי הוא סותר את העקרונות הבסיסיים במשפט הבינלאומי . מגוון ההסדרים החוקתיים המעוגנים בהצעת החוק מבטאים , הלכה למעשה , מיון נורמטיבי בחוקה הישראלית , מיון שהוא חד סטרי באופן ברור : קרי , לטובת קבוצת הרוב בלבד . לטענתו מדובר בהצעת חוק שדגל שחור מתנוסס מעליה . יפעת סולל מבקרת את פקודת האגודות השיתופיות ובעיקר את תיקון 8 לפקודה , הידוע בכינויו " חוק ועדות קבלה " . לטענתה , בנוסף על היות התיקון מנוגד לעקרון השוויון בכך שהוא יוצר אפליה אסורה על רקע לאומי במסווה של מנגנון ניטרלי לכאורה , המאפשר קביעת אי התאמה חברתית / תרבותית , עובדת היותו של סעיף זה חלק מפקודת האגודות השיתופיות מצביעה על היעלמות המהות הקואופרטיבית מהפקודה . סולל טוענת כי ההסדרה המשפטית החסרה בפקודת האגודות השיתופיות והיעדרם של העקרונות הקואופרטיביים מהפקודה , הביאו לכך שצורת
|
|