|
|
עמוד:12
הללו מעלה חשד שהן הושפעו מן האקלים הציבורי העוין כלפי בית המשפט העליון , שניזון מנרטיב של פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות . נראה , כותב רונן , כי בית המשפט מהלך על חבל דק ונע בין הרצון להישאר נאמן לערכים של פלורליזם , פתיחות ושמירה על שלטון החוק , לבין החשש מפני פגיעה בתדמיתו כגוף ניטרלי , אובייקטיבי וא פוליטי . בשל הלחץ הציבורי שבו הוא נתון , מלאכת האיזון בין שני קצוות אלה הופכת לסבוכה מאין כמותה . מצד אחד , מגמת ההימנעות מוּנעת מרצון לרכך את המתקפה הציבורית . אך מנגד , היא עלולה להצטייר כבריחה מהכרעות חוקתיות קשות ומעוררות מחלוקת . באופן פרדוקסלי היא גם עלולה לעודד חקיקה אנטי דמוקרטית , משום שהיא מסלקת חששות של המחוקק מפני אפשרות ביטולם של חוקים אנטי דמוקרטיים . גל החקיקה והצעות החוק מסוג זה השוטף את הכנסת מדבר בעד עצמו . סאוסן זהר , עו " ד פעילה המרבה להופיע בפני בג " ץ , דנה ב " דוקטרינת נתיני אויב " אשר לדבריה , רואה בכל מי שהוא פלסטיני וערבי אויב , מבלי להעניק לפרט הזדמנות להוכיח אחרת , בין אם הוא מתגורר בשטחים הפלסטינים הכבושים ובין אם הוא אזרח ישראל . היא מגיעה למסקנה זו מניתוח פסק הדין של בג " ץ שאישר את חוקתיות התיקון ל " חוק האזרחות " האוסר כניסת פלסטינים מהשטחים לתוך ישראל לצורך איחוד משפחות . לטענתה , תפיסת האויבות כלפי הפלסטינים אזרחי ישראל , שהם מבקשי איחוד המשפחות , איננה תוצר של חקיקת חוק איסור איחוד משפחות משנת 2003 וגם לא של פסק הדין של בג " ץ שאישר אותו ב , 2006 אלא היא שימשה ומשמשת מאז קום מדינת ישראל כבסיס שהתווה את היחס של המדינה למעמדם המשפטי של הפלסטינים שהם אזרחיה . פסק הדין בעניין איחוד משפחות רק העניק לה ביטוי מוחצן יותר . אין זה מפתיע , לאור הגדרתה של המדינה כ " מדינה יהודית ודמוקרטית " , שחוק השבות הוא הבסיס לשמירה על המשך קיומה כמדינה עם רוב דמוגרפי יהודי . לדברי זהר , החדרת תפיסת האויבות למרכיבים העיקריים של האזרחות היא מסוכנת ביותר . במצב משפטי כזה לא ניתן לשאוף להשגת שוויון מלא , והדיונים במושגי הזכות לשוויון ואיסור הפליה על רקע לאום מאבדים את הרלבנטיות שלהם . שכן , החדרת מרכיב האויבות לאזרחות של הפלסטינים פוגעת בזכות חוקתית בסיסית ועיקרית יותר מאשר הזכות לשוויון – והיא הזכות לכבוד . קבוצת מיעוט לאומי שמרכיבי האזרחות שלה רעועים אינה יכולה לשאוף למצב של שוויון כל עוד כבודה , הן ברמת היחידים והן ברמת
|
|