הקדמה

עמוד:14

המאמר השביעי בקובץ הוא מאמרו של יאיר זלטנרייך , העוסק בפעילותה של יק " א בגליל אחרי מלחמת – העולם הראשונה . עם פרוץ מלחמת – העולם הראשונה , בשנת , 1914 נאלצה יק " א להשעות את פעילותה בארץ – ישראל , ופקידיה נאלצו לעזוב את הארץ . עוינותם של השלטונות העות ' מאניים כלפי הארגון , ויחסם אל אנשיו כאל גורם עוין , נבעו מהעובדה שיק " א הייתה רשומה כחברה בלונדון . כאשר שבה יק " א לפעול בארץ לאחר ארבע שנות מלחמה , השתנה לחלוטין המצב בארץ – ישראל . זלטנרייך בודק במאמרו את התנהלותה של יק " א לאורך יותר מעשור לאחר מלחמת – העולם הראשונה . המאמר השמיני נכתב על – ידי דותן גורן . מאמרו של גורן דן בהתיישבות היהודית בטבריה החל בשלהי המאה התשע – עשרה עד תום תקופת המנדט , ומתאר את ניסיונות ההתיישבות היהודית בעיר על – ידי קבוצות ואישים מחוץ למסגרות הציוניות הרשמיות . גורן מציג את הקמת שכונת " מיימוניה " כדגם של התיישבות יהודית השונה מזה שתואר במחקר עד כה . החוקר בוחן את הגורמים והשיקולים שהניעו את חברי הוועד להקים את השכונה , ועומד על יחסו ותרומתו של הממסד הציוני ליזמה . המאמר החותם את הקובץ הוא מאמרה של מריה כריסטינה רטיגיירי , שנכתב באנגלית ותורגם לקובץ זה . המאמר עוסק בסיורה של העיתונאית והסופרת האיטלקייה מתילדה סראו בגליל בשנת . 1893 מתילדה סראו ( 1927 - 1856 ( הייתה סופרת ועורכת העיתון , Il Giorno שיצא לאור בנפולי בשנים , 1927 - 1903 והייתה גם מבעליו . מקומה כבעלת עיתון וכעורכת ראשית היה חריג בנוף הספרותי של התקופה . סראו הייתה מעורבת בחוגים הספרותיים באיטליה ובפריז , והתפרסמה בארצות – הברית בעקבות דבריו של הנרי ג ' יימס , שטען כי היא אחת מכותבות הנובלות הטובות בתקופה הנידונה . רטיגיירי אינה עוסקת בעמדותיה הפוליטיות או באופי כתיבתה הספרותית של סראו ; מחקרה עוסק בצליינות נשית בארץ–ישראל , ומאמרה בקובץ , שהוא חלק ממחקרה הגדול , דן בעקבות הגאוגרפיים של הגליל התחתון הטבועים ביומן שהותירה מתילדה סראו בעקבות ביקורה בארץ – ישראל בשנת . 1893 רטיגיירי מציגה במאמרה את הגליל התחתון ואת הנוף האנושי והפיזי שלו באותה תקופה כפי שהם משתקפים ביומן . 14 ראו : Maria Cristina Rattighieri , Matilde Serao : Memories of Palestine , Ph . D ,. University . of Haifa , 2010

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר