|
|
עמוד:14
התנהגות מוסרית וינריב , ( , ( 2008 מציג לנו שלוש השקפות , שלטענתו אמורות לספק מענה על שאלות מוסריות ועל האופן שבו על בני האדם להתנהג . מוסרי הוא מה שמצווה הדת - השקפה המסבירה את האופן שבו ניתן לבסס את המוסר על הדת . התנהגות מוסרית היא זאת המקיימת את מצוות הדת , החלות על היחסים שבין בני האדם . על פי השקפה זאת , כדי לשכנע אדם לקבל כללי התנהגות כלשהם , נוכיח את קיומו של האל ואת השכר והעונש הצפויים לנו אם לא נקיים את כללי ההתנהגות הנדרשים ( וינריב , . ( 2008 על פי גישה זאת , עלינו לקיים את מצוות הדת בנושא היחסים בין אדם לחברו , משום שאלוהים ציווה . אלוהים ברא את העולם ואת האדם ולכן על האדם לעשות מה שאלוהים מצווה . מוסרי הוא מה שמקובל בחברה ) רלטיביזם ( - השקפה המסבירה על האופן שבו ניתן לבסס את המוסר על החברה . הוא דן במושג " רלטיביזם מוסרי " - המיוחס למה שנחשב כמוסרי בחברה מסוימת , תוך שהוא נשען על יחסיות תרבותית הנחשבת לממצא מדעי , עובדתי , אנתרופולוגי וסוציולוגי . על פי השקפה זאת , בחברות ובתרבויות שונות נהוגים כללי מוסר שונים ולעיתים מנוגדים . לטענתו של וינריב ( , ( 2008 לא קיימים עקרונות משותפים לכלל האנושות , לפיכך אמור כל אדם לנהוג לפי הכללים המקובלים בחברה שבה הוא חי ופועל . מוסרי הוא מה שקובע המצפון האישי ) סובייקטיביזם ( - השקפה שבה שיקול הדעת האישי הוא הקובע בשאלות המוסר . במקרים מסוימים אדם אומר : " התייחסות זאת מתאימה לו , אך אינה מתאימה לי . " כיצד בכל זאת ננהג ? זוהי שאלה מצפונית . המצפון הוא זה שמכוון את האדם ואומר לו כיצד לפעול . האדם הוא זה שמחליט בעצמו ולעצמו ואיש אינו יכול לטעון שטעה . לכל אדם מצפון משלו , שאינו כמצפונם של אחרים , ועקרונות בהתאם לכך . לפיכך , שיקול דעתו מסתמך על מצפונו ואינו מתייחס למצפונם של אחרים . סובייקטיביזם מוסרי משמעו שהמשפטים המוסריים של כל פרט מבטאים את עמדותיו בלבד . לא ניתן להוכיח או לבסס אותם , הם אינם עובדות ואינם משקפים מציאות כלשהי . בנוסף לכך , הסובייקטיביזם המוסרי אינו מאפשר להבחין בין אמת לשקר . לכל אחד אמת סובייקטיבית משלו ( וינריב , . ( 2008 אלו הן השקפות כלליות על טיבו של המוסר , על טיבן של שאלות מוסריות ועל הדרך שבה ניתן להציג טיעונים ולהבין דיונים מוסריים . הדת , החברה והמצפון האישי , מנסים להשיב על השאלה מהי התנהגות המוגדרת כמוסרית . אלו מהטיעונים מסייעים לנו כאשר אנחנו מנסים להציג ולהסביר התנהגות מסוימת ? מה מכוון את שיקול הדעת שלנו בקביעת ההתנהגות הרצויה ? על מה אנחנו מדברים כאשר אנחנו מתווכחים על שאלת מוסריותה של התנהגות מסוימת ? את התשובות ניתן למצוא בשלוש הרמות של הדיון המוסרי שהוזכרו לעיל .
|
|