|
|
עמוד:7
1 . 1 כללי תחום המיסוי הבין לאומי הוא תחום מורכב מאוד . ככל שחולף הזמן ומדינת ישראל משתלבת בכלכלה העולמית הנושא נעשה רלוונטי יותר ויותר לתושבי ישראל . כמו בתחומים משפטיים אחרים , גם במסים החיים הכלכליים והמשפטיים אינם עוצרים בגבולות המדינה , והם מצריכים התייחסות מיוחדת . בנוגע לדיני המס , מעורבותה של המדינה בנושא היא עמוקה . זאת מאחר שבעסקאות שבהן מעורבים תושבים ממדינות שונות רוצה כל מדינה ( והמדינה שבה התבצעה העסקה ) לזכות בנתח המס המגיע לה לדעתה . לא אחת נעשה הדבר על חשבון מדינות אחרות . לפיכך , המתח בענייני מיסוי בין לאומי אינו רק בין המדינה לאזרחיה או תושביה , אלא גם בין מדינות למדינות אחרות . כמו שנראה בהמשך הדברים , קיים שיתוף פעולה מצומצם בין מדינות באמצעות הסכמים דו צדדיים ( בילטרליים ) בעניין זכויות מיסוי ( על הכנסות פרותיות והוניות ) וחילופי ידיעות . הסכמים אלה מכונים אמנות למניעת כפל מס וחילופי ידיעות , והם נחתמים בין שתי מדינות ספציפיות ( ולא יותר , בניגוד לאמנות רב מדינתיות . ( עם זאת , מדינות חותמות על הסכמים כאמור עם מדינות רבות . נושא המיסוי הבין לאומי עבר מהפכה בישראל במסגרת תיקון 132 לפקודה , וכיום , יותר מבעבר , החקיקה בענייני מס מתאימה להתמודד עם התמורות שחלו בחיי המסחר והעסקים הבין לאומיים שבהם משתלבים גם יחידים וחברות תושבי ישראל . כמו שכבר למדנו ביחידה , 1 לאור תיקון 132 לפקודת מס הכנסה , מס הכנסה משולם בישראל על הכנסות פרותיות על פי הקבוע בסעיף 2 רישא לפקודה : . 1 בעניין זה ראוי לעיין בחוזר מס הכנסה 21 / 2002 בנושא : הרפורמה במס הכנסה – מיסוי בינלאומי , הסוקר את הוראות התיקון בנוגע למיסוי בין לאומי . [ 1 ] מבוא
|
|