|
|
עמוד:15
: Mana Contemporary מרחב אוטופי לאמנים בניו'ג-רסי רבקה רז , Mana Contemporary המרכז הרבלתחומי החדש לאמנות בניו ג'רזי , מבנה תעשייתי ענק בן שש קומות , ניחן בממדים חריגים גם בקנה מידה אמריקני . הוא מתהדר בחללים בגודל מוזיאלי , בגלריות רחבות ידיים , בל 110 חללי סטודיו לאמנים ( שמספרם יגדל בעתיד לל , ( 250 כולם כבר מאוכלסים , בבתי מלאכה , בסדנאות הדפס ויציקה , במעבדת צילום , בחללי אחסון לעבודות אמנות ובשירותי שילוח מקצועיים – בקיצור , בכל מה שנחוץ לאמנים בתהליך עבודתם . החלטתי לקחת את הרכבת התחתית לניו ג'רזי . למרות ההיסוסים – שהרי ג'רזי סיטי אינה ידועה כעיר של אמנים – עמדתי המומה לנוכח המבנה העצום , המשופץ והמבריק . ראשיתו של הסיפור בל , 1983 כאשר משה מאנה , ישראלי , סטודנט למשפטים לשעבר , הגיע לניו יורק וקנה משאית להובלת רהיטים . חבר אליו ישראלי אחר , שאף הוא הגיע לניו יורק , יוג'ין ג' ) ין ) למאיי מקיבוץ שריד . תוך מספר שנים כבר היה מאנה , הידוע כמויש'ס , בעלים של צי משאיות אדומות שנראו בכל רחובות ניו יורק , השם s'Moishe מתנוסס עליהן באותיות של קידוש לבנה , ומרבית העובדים ישראלים . תוך שנים ספורות רכש מוישה מבנים לאחסון , כשג'ין משמש כיד ימינו . לג'ין היה חזון – להקים מקום שיהיה בגדר אוטופיה לאמנים , ולמוישה היה ממון ; שילוב מצוין להקמת מפעל משמעותי . עם המיליונים שהשקיע מוישה ( יש אומרים ארבעים מיליון דולר , ( נראה שהחלום הופך למציאות במהירות . פגשתי את ג'ין בבית הקפה הנאה שבקומה הרביעית . לבקשתי נכנסנו לסטודיו שלו הממוקם בסמוך למסעדה . על קירות החלל העצום היו תלויות רק שתי עבודות גדולות מאוד ומספר עבודות קטנות יותר , כיוון שרוב העבודות , הוא מתנצל , נמצאות בדרך לגלריות ( ברומא , בהונג קונג , במינכן , בטורינו ) או בחזרה מהן . סיפור חייו מרתק : הוא נולד במישיגן לאם ממוצא לבנוני ולאב קנדי , משפחה נוצרית בת 15 ילדים . ההורים , אידיאליסטים , פעילים בתנועה לזכויות האדם , החליטו להתגייר עם כל ילדיהם ועלו לארץ , היישר לקיבוץ שריד , ארבעה ימים לפני מלחמת יום הכיפורים . ג'ין היה אז בן . 13 שבעה אחים עדיין חיים בקיבוץ . מבעד לחלונות הגדולים בסטודיו הוא מצביע על שורה של חמישה מבני תעשייה ענקיים , כולם שייכים למאנה , המתוכננים לאכלס , בין השאר , בית ספר לאמנות , מבנה למגורים ובית מלון , בהנחה שאנשים שיגיעו לל , Mana ירצו להישאר במקום ימים אחדים כדי שיצליחו להכיל את ההיצע האדיר . הוא מצביע על מבנה נוסף , מוארך , שבו מוקמת בימים אלה " הגלריה הגדולה ביותר בעולם , " שאותה תנהל הכוריאוגרפית הנודעת , קרול ארמיטאג , ' הנודעת בשיתופי הפעולה שלה עם אמנים מובילים , כמו ג'ף קונס , דיוויד סאלה , ברייס מרטין ופיליפ טאפט . בגלריה יוצגו תפאורות ותלבושות , שיצרו אמנים אלה למופעי הריקוד שלה . שמונה גלריות מסחריות ממוקמות בל , Mana אך מפעם לפעם מוצגת תערוכה מסחרית גם בגלריות האחרות . בקומה הרביעית מצוי גם אולם גדול המשמש כסטודיו לריקוד . הרעיון להקמת מרכז לאמנות החל להתגלגל בשיתוף פעולה עם הצייר , יגאל עוזרי , גם הוא תושב ניו יורק . כמה מלקוחותיו הגדולים של מוישה הם אספני אמנות , וג'ין , החושב תמיד מחוץ לקופסה , העלה רעיון , להציע להם חללים , שיאפשרו להם לא רק לאחסן את האוסף שברשותם , אלא גם להציג אותו . " אחסון הוא בית קברות , " הוא אומר . " אם יש לך אוסף , אתה רוצה להראות אותו . " מוישה הציע להשתמש לשם כך במבנה התעשייתי בן שש קומות שרכש בניו ג'רזי , והמרכז החל לקרום עור וגידים . ריצ'רד מאייר , האדריכל זוכה פרס פריצקר , מי שתכנן את רב הקומות הגדול במזרח התיכון בשדרות רוטשילד בתל אביב , מציג בחלל מוזיאלי קבוע בקומה השנייה את אוסף המודלים האדריכליים שלו לצד עבודות פיסול שיצר , קונסטרוקציות ברזל קטנות . המבנה התעשייתי הענק החל לקבל חזות פוסטלמודרנית נקייה וחדשנית , עם חללי תצוגה רחבי ידיים בעלי חלונות ענק . אחד התנאים לקבלת סטודיו הוא שהמקום יהיה פתוח לביקורי קהל ולמפגש עם אמנים העובדים במתחם במטרה ליצור שיח ושיתוף . " אמנים מפרים זה את זה , " אומר ג'ין . ואכן , במסדרונות הארוכים ישנה תנועה מתמדת : אמנים מבקרים זה את זה , משוחחים , מתייעצים , מגיבים זה לזה . כרגע פועלים במקום אמנים מניו יורק , מתל אביב , מקוריאה ומספרד . " זו קהילה בינלאומית , " הוא מוסיף . " זו אוטופיה , זה חלום , " אומרת שולי שדה , אמנית רבלתחומית ,
|
|