|
|
עמוד:13
בקרב ראשי התנועה על תכניותיו של הרצל לכנס קונגרס , ' ואכן כעבור חודש פנה אל מנהיגי ' הוועד האודסאי , ' הגוף הפורמלי שייצג את חובבי ציון ברוסיה , לעזור לו בהכנות לקראתו , אך מרביתם פקפקו אם לקחת בו חלק . ' כדי להבטיח את השתתפותם של הצירים מרוסיה , האיץ הרצל בעוזריו לשכנע את העסקנים שם ברצינות כוונותיו . ' הוא הבטיח , במכתבים במאמרים בעיתונות , ב ' קול קורא ' ובאמצעות שליחים ששלח , כי אפשר לסמוך עליו וכי אין כל סיבה לחששותיהם . פעולות השכנוע של הרצל עזרו בחלקן , ובמה ממנהיגי חיבת ציון החליטו להשתתף בקונגרס . אחד העם לעומת זאת לא השתכנע , למרות שצידד בעבר ברעיון לכנס קונגרס שיהיה בו כדי 'להרים את כבוד העניין הלאומי' בעיני היהודים . חילוקי הדעות האידאולוגיים היו ללא ספק הבסיס להתנגדותו של אחד העם להרצל . היסודות שעליהם השתית הרצל את תורתו - 'בעיית היהודים' שמקורה באנטישמיות מושרשת בחברה הכללית , וכינונה של מדינת יהודים כפתרון הבעיה - היו מנוגדים לרעיונותיו של אחד העם . ואולם לא מן הנמנע שאחד העם הסתייג מהרצל מסיבות מורכבות יותר . ייתכן שאפשר לייחס לריחוק גם את הפער התרבותי בין שני האישים שנבע מ ' מערביותו' של הרצל , מזרותו לחיבת ציון ומחוסר הבנתו את הבעיות המציקות ליהודים . על כך אפשר שנוספה היריבות האישית בין שני האישים , שנבעה ממאבקי כוח פוליטיים על השליטה בתנועה הלאומית היהודית . ביקורתו של אחד העם את תפיסתו 'המערבית ' של הרצל , לוותה בהאשמה כי אין הוא מבין את בעיות היהודים ובעיקר את בעיית יהודי מזרח אירופה שאותם הוא מבקש להציל . אך נדמה שמעבר לטיעוניו הרציונליים ביקורתו את הרצל נבעה גם מתחושת הנחיתות של חוגים שונים במזרח אירופה ביחס ל'אנשי המערב , ' בכל הקשור לתרבותם , להשכלתם ולתפיסת עולמם . 'יראת הרוממות בפני אחינו שבחו , ל' " כדבריו הציניים של לווינםקי , הייתה במידה מסוימת גם נחלת אחד העם וחבריו . סיבה נוספת ליחסו השלילי של אחד העם להרצל הייתה התייחסותו של האחרון למפעל ההתיישבות בארץ ישראל . אחד העם הזדהה עם הרואים בהרצל אדם מן החוץ המתערב בעניינים לא לו , שבהם עסקו חובבי ציון 15 שנה בטרם החל בפעילותו הפוליטית ; לשיטתם מעשיו עלולים היו להזיק למפעלם ' . בהתייחסותו השלילית הפומבית הראשונה אל הרצל טען אחד העם : 'אין לנו כל סיבה להתפעל ולהתרגש ביותר למראה "אמריקה " זו אשר לפני חמש עשרה שנה ויותר נתגלתה לנו באותה צורה שנתן לנו עתה דר ' הרצל . ' לדבריו הרצל חסר את הסמכות להורות לחובבי ציון כיצד להגשים את יעדיהם ולבקר את מעשיהם . אך מעבר לכל 14 ראו ביין , הרצל ; אבינרי , הרצל , עמ י . 144-125 15 איגרות בלקובסקי להרצל , 17 . 10 . 1897 , 10 . 4 . 1897 [ גרמנית , [ אצ " מ , . A 171 / 20 16 איגרת בלקובסקי להרצל , 29 . 4 . 1897 [ גרמנית , [ שם . 17 השוו למשל איגרת הרצל לשטאנד , , 18 . 2 . 1897 הרצל , כתבים , עמ' ; 205 הנ"ל , היומן , א , עמ' . 377 18 השוו : הצפירה (; 23 . 4 [ 5 . 5 ] . 1897 ) 92 איגרת בלקובסקי להרצל , 5 . 8 . 1897 [ גרמנית , [ אצ " מ , . A 171 / 20 19 איגרת אחד העם לעהרנפרייז , , 17 . 5 . 1897 בס"ל , , 4 ° 179- פנקס העתקה , 10 עמ ' . 346 20 גולדשטיין , הרצל והציונים הרוסים . 21 איגרת אוסישקין לאחד העם , , 27 . 4 . 1897 אצ " מ , . A 24 / 70 22 אחד העם , תשובה' כללית , ' השלח ב , ( 1898 ) עמ ' . 379
|
|