מבוא כללי: ממזרח וממערב - יחסי הכוחות בין אחד העם להרצל

עמוד:11

מבוא כללי : ממזרח וממערב - יחסי הכוחות בין אחד העם להרצל אשר צבי גינצברג , שנודע בשמו הספרותי אחד העם , נולד בשנת 1856 בעיירה סקווירה שבפלך קייב באוקראינה להורים בעלי נטייה חסידית מובהקת 1 . אביו היה מבאי ביתו של הצדיק מסדיגורה ( ר ' ישראל מרוז ' ין ) ואמו הייתה מצאצאי זלמן שניאור מלאדי , מייסד חסידות חב " ד . משהגיע לפרקו לקח אותו אביו לעיירה םדיגורה , בבוקובינה שברומניה , כדי לקבל את ברכת הצדיק , והוא אף שהה באחוזתו כשבועיים כחלק מנוהג קבוע , שבו ביקש אביו להכניסו לחצר הצדיק . אולם עד מהרה גילה אחד העם הרהורי כפירה בהלכי הדת והתרבות שספג בביתו . כבר בהיותו בן שש עשרה התרחק מהחסידות ועם התבגרותו דחה כליל את נוסח היהדות שספג בביתו . לקול מחאותיו של אביו הפך ל'מתנגד ' ולבסוף למשכיל . בשנת 1883 הצטרף לתנועת חיבת ציון באודסה ומספר שנים מאוחר יותר הפך לאישיות מרכזית בקרב ראשי התנועה הלאומית היהודית . בתקופה זו פרסם את מאמרי הביקורת הנוקבים על חיבת ציון והיישוב : 'לא זה הדרך' ו ' אמת מארץ ישראל . ' כישלונם של ראשי חיבת ציון לזכות בהישגים ולהפוך את רעיונותיהם מהלכה סדורה למעשים הביא בעקבותיו היענות רבה יחסית מצד חובבי ציון ועסקניה לקריאתו ל'הכשרת לבבות העם ללאומיותו ' במחצית הראשונה של שנות התשעים . חובבי ציון ראו בסיסמה זו יעד מרכזי , שלמענו יפעלו חברי התנועה הלאומית במטרה להפוך את ארץ ישראל ל'מרכז רוחני ' ליהודים , והעדיפוה על פני ניסיונם של אבות חיבת ציון - ליב פינםקר , משה ליב ליליינבלום והרב שמואל מוהילבר - למצוא פתרון כולל לבעיית היהודים בארץ ישראל . כך נראה היה בשנים 1894-1895 כי מעמדו הציבורי של אחד העם הגיע לשיא וכי דרכו כמנהיג פוליטי סלולה ובטוחה . רבים ציפו כי תוך זמן קצר יעמוד בראש מחנה רב כוח שיםלול דרך ויוביל לפתרון הלאומי . אך דומה שמעמדו הרם של אחד העם הועם , מאז קיץ , 8961 בעקבות הופעתו של תיאודור הרצל על הבמה הציבורית . הרצל נולד בבודפסט בשנת 1860 להורים משכילים שביקשו להקנות לבנם אורח חיים בורגני גרמני אוסטרי , תוך טשטוש חיי הדת היהודית ותרבותה . ו אחד העם נפטר בתל אביב , . 1927 הפרטיים השונים אודותיו לקוחים מתוך גולדשטיין , אחד העם . עוד ראו זיפרשטיץ , נביא חמקמק ; גוטשלק , אחד העם . 2 השוו גולדשטיין , מעמדו ; הנ ' יל , אחד העם . 1 אחד העם , 'לא זה הדרך , ' המליץ (; 15 . 3 . 1889 ) 53 הנ ' יל , י אמת מארץ ישראלי , המליץ 134-125 . ( 15 . 8 . 1893 ) 174 , ( 18 . 6 . 1891-7 . 6 . 1891 ) 4 על פעילותה של חיבת ציון על גווניה השונים ראו : דינור , חיבת ציון ; םוקולוב , היסטוריה , עמ ' ; 213-247 ק לוזנר , התנועה ; ויטל , המהפכה , א ; גולדשטיין , אוסישקין . 5 הפרטים השונים על הרצל נלקחו מתוך : ביין , הרצל ; פאוול , הרצל . וראו עוד : אילון , הרצל ; ויטל ,

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר