|
|
עמוד:7
מבוא מחציתן הראשונה של שנות הארבעים עברה על חיים הזז ( 1898-1973 ) במה שכונה בפיו ״פראווען גלות״ ( יידיש : עריכת גלות או הנהגת גלות ) אל שכונות עולי תימן בירושלים . במאמץ עקיב וממושך למד להכיר מקרוב את אורחות חייהם ומנהגיהם של יהודי תימן ואף לדבר בערבית יהודית בניב צנעני . פרק אנתרופולוגי מאומץ זה של תצפית משתתפת ( participant observation ) בבני העדה התימנית התגלה כמפרה במיוחד עבור הזז , הסופר יליד אוקראינה , שלא ראה מימיו יהודי תימני עד לשנות בגרותו : תוך כתריסר שנים נדפסו מפרי עטו שלושה סיפורים קצרים ושני רומנים שגיבוריהם תימנים . הגדול שבהם – יעיש ( כאלף עמודים ) – זיכה אותו בפרס ישראל לשנת תשי״ג ( הפרס הראשון שניתן בתחום הספרות . ( תופעה זו אין לה אח ורע בספרות העברית , וכל כולה אומרת דרשני . מה ראה סופר ותיק ובעל מוניטין כהזז , שהתפרסם עד אז בעיקר בכתיבתו על אודות העיירה היהודית בצל המהפכה הקומוניסטית ועל חברת החלוצים היהודית רוסית , שבחר להעלות על נס את דמותו של היהודי התימני באינטנסיה כזו ובהיקף כזה , כלב לבה של יצירתו , בשיא כוחו האמנותי ? * ספר זה הוא עיבוד של חלקה השני של עבודת הדוקטור שלי בהנחייתו של פרופש אבידב ליפסקר , ״יעיש״ – הקאנון התימני של חיים הזז : פואטיקה , פרשנות של תרבות והיסטוריוסופיה , רמת גן : אוניברסיטת בר אילן , תשע״א . חלקה הראשון של העבודה הוא שרטוט הביוגרפיה הרוחנית של הזז , הכולל התחקות אחר תולדות חייו . הסתייעתי רבות בחלק ראשון זה כדי להגיע אל התובנות המוצגות בספר הנוכחי . 1 ראו שם ( הערה קודמת ) פרק ז , עמ' . 166-128 2 בראשית ימיה של האנתרופולוגיה לא הרבו חוקריה לצאת אל שדה המחקר . התאוריה שלהם התגבשה על סמך קריאה של יומני מסע , דוחות , אנציקלופדיות וכדומה , וכן באמצעות עריכת ראיונות . כזו הייתה למשל עבודתו של אדוארד טיילור הבריטי , ( 1832-1917 ) וכזו הייתה עבודת ההכנה של הזז לכתיבת סיפורי המהפכה בשנות העשרים , כאשר התגורר בפריס . אולם כבר בשנים אלה , כשני עשורים קודם לעבודתו של הזז על ״הפרויקט התימני״ , פורסמו עבודותיו הראשונות של האנתרופולוג הפולני החשוב ברוניסלב מלינובסקי , ( 1884-1942 ) ו״התצפית המשתתפת״ הפכה בהדרגה לכלי המחקר העיקרי של האנתרופולוגים . 3 על אף ביקורותיהם המסויגות של שלמה צמח , עזריאל אוכמני ואחרים , יעיש נחשב בעיני רבים
|
|