|
|
עמוד:13
לעולם עבודת ה' . יתרה מכך - טיפוח זה של האישיות אמור להיות מושרש במרכיבים המסורתיים של עבודת ה , ' כלומר - בתלמוד תורה ובשמירת מצוות , וכן להתבטא בפועל הן במעשי מצווה מוגדרים והן במרחב הגדול של ' דבר הרשות , ' המקיף את מכלול החיים בשלמותם . ברור , אם כך , שרובדי המשמעות הרמוזים בכותרת הספר מצביעים על בשורה רבת פנים . בפרק יא מציין הרב ליכטנשטיין שהוגה המאמין בריבוי ערכים ורוצה לשמור על איזון בתוכם , נדרש להדגיש כיוון אחד בהרצאתו , על מנת לתקן את נטייתם של קהל שומעיו להפר את האיזון לכיוון הנגדי . חשוב , אם כן , לשים לב לאיזה קהל יעד פונה הרב ליכטנשטיין בכל אחת מהרצאותיו . בתור ראש ישיבת הסדר , וכן בתור ראש ישיבה ב ' ישיבה אוניברסיטה , ' הרב ליכטנשטיין הוא ממנהיגי הציבור הדתי - לאומי בישראל ו ' האורתודוקסיה המרכזית ' או ' המודרנית ' בארצות הברית , והרצאותיו שקובצו כאן פונות לקהלים השייכים לציבורים אלו ( אמנם , יש מקום להבחין בין שתי הקבוצות , אשר על אף דמיונן זו לזו , עומדות בפני אתגרים שונים בחיי היומיום . ( חשוב מכך , האיזון הכללי שבו דוגל הרב מחייב את הקורא להתייחס לספר כמכלול , ולא לקחת חלק ממנו כביטוי מקיף להשקפתו הרבגונית על כל דקויותיה . בעוד רובן של השיחות האלו מתמקדות בהתפתחות רוחנית אישית , מסתיים הספר בחזונה של קהילה , שהאידאלים המתוארים בפרקים הקודמים הם נר לרגליה . במובן זה , הפרק האחרון הוא המקיף ביותר , והוא מהווה אקורד סיום מתאים לספר כולו . • •
|
|