|
|
עמוד:13
כאישה בדור השלישי של הקיבוץ נמשכתי לנושא מתוך שני מניעים : האחד , הרצון לתעד את סיפורן של נשים אלה , אף כי לא נעלם ממני קיומן של נשים רבות אחרות שלא נכללות בספר זה או בספרים אחרים ואשר פועלן לא זכה לפרסום . תיעוד זה נושא גוון אישי - סיפור פרטי . תיאור חיי היום יום של הנשים , מקום מגוריהן ואורח חייהן . תיעוד הכולל מחשבות , רגשות והרהורים של הנשים במחקר ושל הכותבת . המניע השני נוגע לחיי ולחיי כל הנשים בקיבוץ - האם ביובל שעבר - הקיבוץ השתנה ? האם הנשים בקיבוץ מקבלות כיום את מקומן הראוי בחברה הקיבוצית ? האם ניתן לבחון שאלה זו על ידי הצבת מראה מול חייהן של ארבע האמהות שנבחרו לספר זה והצבת המראה פנימה לחיי הכותבת ובנות דורה ? הספר הזה נכתב מתוך תפיסת עולם פמיניסטית וקיימת בו שאיפה לבדוק את הניתוח החברתי הפמיניסטי כפי שהתפתח בעולם המערבי ובישראל מאז תחילת שנות השבעים . בדיקה זו מאתגרת בשל המפגש שבין גישות פמיניסטיות לבין המציאות הייחודית של החיים בקיבוץ . מושגי יסוד של התיאוריה הפמיניסטית כמו הדרה ; בולטות במרחב ציבורי / פרטי ; שליטה במקורות ייצור ידע ; מנהיגות נשית מול מנהיגות גברית מצטלבים עם מושגי היסוד של הקיבוץ אשר נתפס כ"יצירה חדשה" ובתוכו המקום המרכזי של החינוך המשותף וכן המתח האידיאולוגי והפראקטי שבין המשולש : שיווין משפחה עבודה . השאלות המרכזיות שהנחו את עבודת המחקר ( אסם , ( 2004 העומדת מאחורי הספר הן : כיצד התרחש תהליך זה של הדרת נשים ? האם כותבים גברים אימצו את העשייה החינוכית הנשית והפכו אותה לתיאוריה שלהם , תוך הדרת הנשים ? כיצד עולה הדבר בקנה אחד עם הקביעה כי המעשה קדם להלכה וב"מעשה" נטלו חלק בעיקר הנשים ? נשים לקחו חלק בעיצוב החינוך הקיבוצי , יצרו את היצירה ואף ייסדו את הדעת בכתבים , מאמרים וספרים - מדוע אין שמן נזכר באותה רמת
|
|