|
|
עמוד:8
למצוא הסבר לתופעות שעלו מהניתוחים , עם היותן בעלות תוקף אוניברסלי , הן כמו נובעות מהנתונים הייחודיים של הקיבוץ . הביקוש אחר תיאוריות נבע ברובו מתהליך רישום "מזכרים מחשבתיים" - רישום של רפלקסיות תיאורטיות שעולות אצל החוקר תוך כדי הראיון , ניתוחם ובניית מערכת התבחינים ( קריטריונים . ( " הערות שקושרות בין הממצאים לבין עצמם , בין קטגוריה אחת לשנייה , או בין הממצאים והקטגוריות , למושגים מתחום הספרות המקצועית" ( גבתון , שם : . ( 205 האברמס ( 1991 ; 1989 ; 1982 ) מבחין בין פעולות קומוניקטיביות לפעולות אסטרטגיות . ומאפשר בכך תובנה טובה של השינויים בדפוסי ההתנהגות של חברי קיבוץ . פעולות קומוניקטיביות הן פעילויות גומלין חברתיות המתואמות על-פי ההישגים המשותפים של המשתתפים הפועלים מתוך הבנה הדדית , חופשיים מאילוצים של כסף ושררה , ולא על-פי קנה המידה של שיקולים אגוצנטריים של הצלחה אישית . פעולות אסטרטגיות מתבצעות על-פי הבחירה הרציונלית והיעילות . קנה המידה להן היא היעילות בהשגת התוצאות בעולם החומרי . גל השינויים השוטף את הקיבוצים מתבטא גם בכך שתמריצים כספיים , תקנונים והזדקקות למערכות אכיפה חיצוניות המירו את השיח הקומוניקטיבי בפעולות אסטרטגיות . בשל כך משתנה אופיה של החברה מחברה ערכית לכזו המורכבת מקבוצות אינטרסים , כפי שמגדיר אותן שפירא : ( 1996 ) "חברה ערכית מודרכת על ידי ערכים שמנהיגיה וחבריה אמורים להאמין בהם ולנהוג על-פיהם . חברת אינטרסים , לעומת זאת , מורכבת מקבוצות בעלות אינטרסים , כאשר תפקיד הפוליטיקה והמפלגות הוא לדאוג שהחברה ( או המדינה ) תפעל למען אינטרסים אלה" ( שם : . ( 21-20 לדעת רבים בקיבוצים תפקידה של התנועה כיום אמור להיות כתפקיד המפלגות . כדי להבין את משמעות השינויים והשפעתם על זהותו העצמית והקולקטיבית של חבר הקיבוץ , על מעמדו ויוקרתו בחברה הכללית ועל הכרסום בסולידריות החברתית , נדרשנו למושג "הון חברתי" המתייחס ללכידות חברתית ( סולידריות ) כאל משאב , בדומה להון כספי , אף כי הוא פחות מוחשי ממנו . קשרי חברה , הדדיות ואמון וכן נורמות חברתיות יוצרות הון חברתי . ( Bourdieu , 1986 ; Putnam , 1995 ; Coleman , 1998 ) הגדרותיהם של שלושת "אבות" המושג דומות אך לא זהות , והמשותף להן הוא כמובא לעיל .
|
|