|
|
עמוד:94
רב תרבותיות בבתי הספר שבהם ביקרה הוועדה דווח על שימוש מועט בשונות התלמידים כמשאב יקר ערך בלמידת עמיתים . אמנם במספר בתי ספר מושם דגש על למידה שיתופית ואף על הערכת עמיתים , אך רק בית ספר אחד ציין במפורש את השונות כערך בתהליך הלמידה . בספרות קיימים מגוון נושאים ורעיונות לשימוש בשונות התלמידים כמשאב ללמידה . דוגמה שיושמה בישראל היא למידה על ״תרופות סבתא״ שרווחו בתפוצות שונות , כדרך ללמוד על מערכת החיסון בגוף . דוגמה נוספת היא תכנית לימוד משותפת שפותחה במרכז גילה לחינוך אזרחי ודמוקרטיה הפועל בירושלים במסגרת הכיתות העל אזוריות של מנח״י . התכנית יועדה לתלמידי תיכון יהודים חילונים , יהודים דתיים וערבים ועסקה בנושא של ריבוי תרבויות בירושלים כהרחבה לתכנית לימוד באזרחות Goldberg , 2013 ; Matusov , 2009 ; Pollack & Ben-David ) . ( Kolikant , 2012 לי ( Lee , 2004 ) פיתחה עקרונות פדגוגיים הנסמכים על ההון התרבותי של תלמידים מקבוצות מיעוטים . יתרה מזאת , ישראל היא מדינת מהגרים וחיות בה אוכלוסיות יהודיות ולא יהודיות מגוונות . הוועדה לא סקרה את הפן הזה של השונות , למרות חשיבותו , ויש מקום לבחון אותו בהמשך . מבחינת הספרות העוסקת ברב תרבותיות כמשאב מתברר כי עולות מהשטח תכניות ובמקביל מצטבר ידע מחקרי אמפירי . רסניק למשל ( 2009 ) סקרה שלושה בתי ספר בישראל שאימצו מודלים פדגוגיים רב תרבותיים . רסניק טוענת כי גישת ההטמעה , שבה נדרש המהגר לשכוח את תרבות המוצא שלו בד בבד עם הצנחתו לתחתית הסולם החברתי , ערערה בישראל את האמון במודל ״כור ההיתוך״ . את מקומו תפסו תאוריות רב תרבותיות המצדדות בהכרה בתרבויות השונות . על פי רסניק , הגישה הרב תרבותית שואפת לעצב לילדי קהילה מסוימת זהות אלטרנטיבית על ידי חיזוק הנראות החיובית של הקהילה , מהלך שיתרום לחיזוק הביטחון העצמי והדימוי העצמי של התלמידים ויביא בתורו לשיפור הישגיהם בבית הספר ולשיפור הישגיהם התעסוקתיים והחברתיים בעתיד . כך למשל , גישת ה״זהות המשחררת״ בבית ספר שקדמהש מעודדת נראות מזרחית חיובית על ידי הדגשת הזכות לשוויון והכבוד ליצירה המזרחית , ועל ידי מאבק גלוי בהגמוניה החברתית המפלה . בבית הספר ששבח מופתש מבקשים לייצר נראות רוסית חיובית המשלבת בין תרבות ושפה רוסית למצוינות מדעית וחוויה יהודית וישראלית , מתוך תפישה שכך יוכלו התלמידים למצוא עיסוקים המתויגים כבעלי סטטוס חברתי גבוה יחסית ולהתמודד בהצלחה עם נראות שלילית של התפוצה . רסניק מעלה שאלות רבות על האפקטיביות של גישות אלו ועל הזיקה בין הזהות הקהילתית לזו הקולקטיבית . היעדר שיח על הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה כמענה לשונויות קוגניטיביות בבתי הספר נעדר כמעט לגמרי שיח העוסק בפוטנציאל של טכנולוגיה ככלי להשגת מטרות שונות , אף על פי שטכנולוגיה יכולה למנף את התכניות והיעדים השונים שבתי הספר מציבים 14 אפשר ללמוד עוד על התכנית באתר מרכז גילה : . www . gilocenter . huji . ac . il
|
|