|
|
עמוד:32
( Ogbu & Simmons , 1998 ) טוענים כי הזמן הדרוש כדי להפוך ממהגר לתושב שורשי בארץ קליטה הוא שלושה דורות , וזאת מבלי להתייחס לאפיון של ארץ מוצא זו או אחרת . על אחת כמה וכמה נכון הדבר כאשר מדובר במרחק תרבותי כה גדול שעל הילד ומשפחתו לעבור , כמו במקרה של יוצאי אתיופיה . הגישה כלפי בית הספר החדש , ובעקבות זאת גם כלפי החברה שהוא משקף , מושפעת מחוויותיהם וניסיונם של הילדים העולים בבתי הספר בארצות מוצאם . ( Eisikovits , 2008 ) בישראל עובדה זו נכונה הן לגבי יוצאי אתיופיה והן לגבי יוצאי ברית המועצות לשעבר . מכאן שנטל כבד של אחריות מוטל על כתפי מערכת החינוך של החברה הישראלית הקולטת . יתרה מזאת , תהליך ההסתגלות במערכת החינוך אינו מתחיל עם כניסתם של התלמידים העולים לבית הספר החדש . לכן ככל שהחברה הקולטת תשכיל ליצור המשכיות ולא תעודד ניתוק מוחלט מתרבות המוצא – הן מבחינת מגמת החינוך והן מבחינת השירותים הניתנים למשפחה – כן יגדל הסיכוי להקלת המעבר , להסתגלות ולביסוסה . על מערכת החינוך מוטלת אפוא החובה להכיר את המנהגים , הערכים והמורשת של ילדי העולים שאותם מביאים מארצות מוצאם לסביבה החינוכית החדשה . הגירה היא קרע במהלך חייהם של ילדים , הנאלצים להיפרד מחברים ומסביבה מוכרת . פעמים רבות המשפחות נחשפות לזעזועים קיצוניים , אצל חלקן חל בקריירה של ההורים שינוי המפר את האיזון המשפחתי . לעתים , במשפחות פטריארכליות , האב חווה אובדן סמכות . היות שהצעירים הם הראשונים המשתלטים על השפה החדשה , לא פעם נדרש מהם לתווך בין המשפחה ובין הרשויות . תפקיד זה מוביל לשינוי ביחסי הכוחות במשפחה ובמעמדם של הצעירים בתוכה . הצעירים עלולים לסבול מהנטל הכרוך בקבלת אחריות בטרם עת . בנוסף לכך , המשפחה מאבדת הרבה מיעילותה מאחר שאינה ממלאה את חובתה החברתית העיקרית – מתן מקום מבטחים לצאצאיה – ובעקבות זאת נעשים הצאצאים האלה חשופים ופגיעים . מאחר שהפגישה עם מערכת החינוך בכלל ועם בית הספר בפרט היא אחת הפגישות הראשונות בין המהגר ובין מוסד נורמטיבי כלשהו בחברה החדשה , ההתרחשויות בבית הספר נתפשות כפעולות שרירותיות . ( Eisikovits , 2008 ) זהו שלב שבו עדיין חסר למהגר ההקשר החברתי הרחב , ומשום כך הוא מודד את האירועים באמות מידה מיובאות מארץ מוצאו . כדי למנוע אי הבנות הדדיות העלולות לגרום לחוסר אמון ואי שביעות רצון , צריכים מערכת החינוך ובית הספר לבנות ערוצי הידברות בין תרבותיים יעילים עם משפחות העולים . תרבות קבוצת השווים התרבות של קבוצת השווים משפיעה באופן חיובי או שלילי על ערכים המועברים בבית הספר , במשפחה ובעולם המבוגרים . לפי אוגבו וסימונס למשל , ( 1998 ) התנסות שלילית מצטברת ונרטיבים של כישלון כלכלי רב דורי , חרף ניסיונות להשיג השכלה פורמלית , הובילו קבוצות החשות מופלות לרעה בארצות הברית ( כגון השחורים ואנשי ״העמים הראשונים״ ) להתייחס באי אמון כלפי המערכות הדומיננטיות בחברה , שבית הספר נחשב לסוכן מרכזי שלהן . בקבוצות
|
|