|
|
עמוד:יג
רק מכימיה אישית אלא גם מתחושה של חזון משותף . השלושה היו גם חברים פעילים ובולטים במועדון ספרותי אקסקלוסיבי - " ה אינקלינגס" - שהתכנס דרך קבע בשנות השלושים והארבעים והפך עם הזמן לחממה אינטלקטואלית תוססת ויצירתית . בנוכחות חברי המועדון הזה , אקדמאים ואנשי רוח מן המעלה הראשונה , הוקראו לראשונה שר הטבעות של טולקין וכמה מחיבוריו החשובים של לואיס עצמו . הקריירה האקדמית של ק " ס לואיס הייתה מזהירה . הוא נחשב מרצה מבוקש , בעל נוכחות כובשת וזיכרון פנומנלי , שאפשר לו לצטט בחופשיות מטקסטים יוונים ולטיניים . לואיס השרה בתלמידיו ובקהל שומעיו תחושה של פליאה ויראת כבוד בפני נכסיו התרבותיים של העבר . קנת טיינן , לימים מבקר תיאטרון חשוב , מעיד כי "הדבר הנפלא ביותר בו כמורה לספרות הייתה יכולתו לקחת אותך למסע בתוך רוחו של המחבר בן העידן הקלסי או בן ימי הביניים . הוא גרם לך להבין שהקלסיציזם והמדיאווליזם עודם ממשיים ומלאי חיוניות - שלא היה זה מעניינה של הספרות להיות ' רלוונטית' בשבילנו , אלא שעלינו להיות 'רלוונטיים' בשבילה . " אבל לואיס לא הסתפק עוד בהוראה ובכתיבה אקדמית בלבד . הוא רצה לחלוק את אמונותיו עם הקהל הרחב ולהפיץ את המסר הדתי בקרב הציבור אכול הספקות . ב 1933 פרסם את נסיגת הצליין , תיאור אלגורי של הפיכתו מאתיאיסט לנוצרי . ב 1940 יצא לאור בעיית הכאב , שבו דן בשאלה הדתית של הצדקת האל בעולם נגוע ברוע ובסבל . מכתבי סקרוטייפ , שפורסם ב 1942 ונהנה מפופולריות
|
|