|
|
עמוד:11
״יצירת אמנות״ . אם הכללים מגדירים את התחום , אזי שינוי של אחד הכללים די בו כדי להוציאנו מהתחום . מכאן שכללי הפעילות חייבים להניח זה את זה באופן שאין 12 האחד מוגדר אלא באמצעות משנהו . כדי להתגבר על בעיית המעגליות בהגדרת הפילוסופיה , אפשר לאמץ לדעתי את ההצעה של כשר ולהציג את הפילוסופיה כך : פילוסופיה היא מה שעושים פילוסופים במסגרת הפרקטיקה הפילוסופית , תחום פעילות שהתפתח במהלך ההיסטוריה והוא מוגדר על ידי מערכת קונסטיטוטיבית 13 של כללים . ארבעה הם הכללים : ( 1 ) הדיון הפילוסופי עוסק בטענות כלליות . ( 2 ) כל טענה פתוחה להטלת ספק . ( 3 ) לא כל הטענות נתונות להטלת ספק בבת אחת ולפיכך בכל דיון יש הנחת רקע של טענות העומדות לבחינה . ( 4 ) אין לדיון 14 הפילוסופי מסקנות הכרחיות . ובכן , שלא כמו מדענים אחרים , המניחים , גם אם במובלע , לפחות מסגרת מושגית פילוסופית והנחות מתודולוגיות , חומסקי עוסק במסגרת המושגית ובמתודולוגיה באופן מפורש ובהרחבה ניכרת . יתר על כן , חומסקי שוזר במסגרת המושגית ובמתודולוגיה , בעקיבות ובהתמדה גם אם לרוב במובלע , טענות פילוסופיות כבדות משקל . הוא גם מכיר היטב את העבודה הפילוסופית 15 המערבית לדורותיה ועוסק ברלבנטיות של המסקנות המחקריות לפילוסופיה הרציונליסטית של המאה השבע עשרה והשמונה עשרה . אפשר לומר שחומסקי חוזר למטפיזיקה מדעית אמפירית המשתמשת בתגליות מדעיות כדי לכונן טענות 16 פילוסופיות , לתמוך בהן או להפריכן . חומסקי גם נדרש בהרחבה לניתוחים ביקורתיים שונים המופיעים בספרות הפילוסופית , בראש ובראשונה לניתוחים ביקורתיים של ההשקפה הרציונליסטית על רכישת ידע ולביקורות נגד החלת התפיסה המדעית הנטורליסטית על הבלשנות . 17 לדברי דיקי , אמן הוא אדם שתפקידו בתהליך היצירה מחייב יכולת לזהות את יצירתו כשייכת לקטגוריה של ״אמנות״ . יכולת זו מתפתחת על ידי חשיפה 12 ראו כשר , 1990 עמ׳ ; 190-186 בסמן , 1994 עמ׳ . 18-14 13 כפי שהציגם כשר בכמה מהרצאותיו שנערכו בסוף שנות התשעים באוניברסיטת תל-אביב . 14 אינני בטוחה שמערכת הכללים המכוננת את הפרקטיקה הפילוסופית , לפי כשר , היא בעלת ״אונטולוגיה נטויה״ . כלומר אינני בטוחה שכל אחד מהכללים חייב להיות מוגדר באמצעות משנהו . לפיכך אינני בטוחה שהצגת פרקטיקה כמערכת קונסטיטוטיבית של כללים מסייעת להתגבר על המעגליות בהגדרת פרקטיקה . ראו בסמן , 1994 עמ׳ . 18-17 מכל מקום , מוצגת כאן דוגמה של הגדרה מוסדית תרשימית , במידה מסוימת , של הפרקטיקה הפילוסופית , אשר רלבנטית לדיון הנוכחי . 15 ראו למשל , 1979 LR עמ׳ . 80-70 16 ראו ליבר , 1975 ( Leiber ) עמ׳ , 1991 “ Cognitive Science " ; 177-175 , 167-166 , 138 , 135 עמ׳ . 37 , 1984 17 עמ׳ . 80 ראו גם בסמן , 1994 עמ׳ . 7-6
|
|