בפתח הקובץ

עמוד:11

ולבסוף , האם ישראל תוותר ויתורים טריטוריאליים נרחבים במסגרת משא ומתן או בערוצים אחרים – תחת לחצים פוליטיים ונגד רצונה או מתוך שיקולים מחושבים – או תבצע סיפוח שטחים בגדה ? ספר זה אינו דן בסוגיות מורכבות אלה , משום שרב הנסתר על הגלוי ואין ביכולתנו לנבא את העתיד . אך ללא ספק המציאות החדשה תהווה אתגר משמעותי לישראל בעשורים הקרובים . אתגרי צבא וביטחון בתקופת היישוב ובימיה הראשונים של המדינה עד הסכמי שביתת הנשק " אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף" אמר ד"ר חיים ויצמן כשבועיים לאחר שהתקבלה החלטת החלוקה של האו"ם ב 29 בנובמבר 1947 ועם פרוץ מעשי האיבה בארץ ישראל . ואכן , בשלושים שנות המנדט הבריטי לא ידע היישוב היהודי רוגע . ממשלת בריטניה , שקיבלה את המנדט על ארץ ישראל מחבר הלאומים באפריל 1920 והייתה אמורה להגשים את הצהרת בלפור כדי לאפשר ליהודים להקים בית לאומי בארץ ישראל , לא מיהרה לעשות זאת . התנגדות הערבים לבית לאומי ליהודים הלכה וגברה באותם הימים בעקבות צמיחתה של התנועה הלאומית הפלסטינית בראשותו של המופתי הירושלמי חאג' אמין אל חוסייני , שפעיליה התעמתו עם היהודים בירושלים ותקפו אותם . בעקבות תקיפות אלה החליטו ראשי מפלגת " אחדות העבודה" – המפלגה הדומיננטית ביישוב – כי יש צורך לשנות את התפיסה הביטחונית הקיימת , ובמקום להגן על יישוב בודד , כדרך שנהגו אנשי " השומר" מאז הקמתו ב , 1907 יש להקים ארגון חדש שיוכל להגן על היישוב היהודי כולו בארץ ישראל . עידוד לרעיון ההגנה העצמאית שאבו ראשי המפלגה מזאב ז'בוטינסקי , שהקים חודשיים קודם לכן , בפברואר , 1920 כוח עצמאי להגנה על היהודים בירושלים . כך הוקם ארגון ה"הגנה" ביוני , 1920 שאנשי השומר היו ממייסדיו הראשונים וז'בוטינסקי ואנשיו שבירושלים הצטרפו אליו . ה"הגנה" הפך לגוף מורכב והטרוגני בהרכבו וכלל גם נשים בשורותיו . למרות התדמית שדבקה בו , לא היה ארגון ה"הגנה" הארגון הצבאי הציוני היחיד שקיבל מרות של מפלגה פוליטית . כשהוקם האצ"ל , על רקע המחלוקת סביב מדיניות ההבלגה שנהג היישוב היהודי כלפי הערבים בסוף שנות העשרים עם התגברות האלימות , היה גם הוא מזוהה עם מפלגה פוליטית – התנועה הרוויזיוניסטית . בכך היה דמיון מסוים בין שני הארגונים הצבאיים , בניגוד לארגון הצבאי השלישי , הלח"י , שנחשב ארגון פורש ולא זוהה עם שום מפלגה פוליטית . מאבקם של שלושת הארגונים הציוניים נגד הבריטים נמשך בכל שנות המנדט , אך דרך פעולתם הייתה שונה . אכן , מטרתם הייתה זהה , קרי סילוק הבריטים והקמת מדינה יהודית בארץ ישראל . אולם התפיסה שלהם את האויב הבריטי וסדר העדיפויות שלהם קבעו את דרך המאבק שלהם . כך למשל בעת מלחמת העולם השנייה , כששני הארגונים ה"הגנה" והאצ"ל העדיפו את המאבק בגרמניה הנאצית על פני המאבק בבריטים בארץ

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר