|
|
עמוד:11
הקריאה היא יותר מקליטת מלים שכלית . א . ל . שטראוס ניסח את הדבר כך : " מקום ישותה של היצירה אינו הספר באותיותיו , אלא תודעתו של הקורא . שנית , מקומה אינו ברוח בלבד , אלא בספירה רוחנית-חושנית אחידה . על בן , דורשת היצירה לקיומה המלא קריאה שבקול וחוק זה כוחו יפה בפרוזה האומ-7 נותית לא פחות מבשירה שבמשקל . " בטכסט עברי מתחזק הדבר עוד יותר , כי יחידות הבנייה של השורש העברי הן צליליות . מובן שסופרים טונים נבדלים זה מזה , בין היתר , במידת השתמשותם בפוטנציאל הצלילי-משמעותי הגלום בשורש העברי . כפי שנראה להלן , עגנון הרבה לשתמש בו . כך נוצר אותו מנגנון לשוני-אומנותי שיעמוד במרכז חקירתנו : מערכות המלים המנחות המשמשות כצירים שסביבם נעה היצירה כולה , לצורך הבהירות , סווגו מערכות המלים לשתי קבוצות עיקריות , לפי תכונות המלים המרכיבות אותן . בקבוצה אחת נמנות מערכות מלים גזרוניות , או פסבדו-גזרוניות למיניהן , ובשניה מערכות סימנטיות שבהן למלים ציר משמעות מרכזי . א . המץרבת הגזרונלת והפסבדו-גזרונית המונח גזרוני מציין היגזרות מאותו שורש . המונח פסבדו-גזרוני חל על מקרים שבהם אין היחידות שבמערכת גזורות באופן דקדוקי מאותו שורש , אבל הן מורכבות מאותן יחידות צליליות ( אותיות . ( מקרה מובהק כזה הוא תופעות השיכול או / 77 !/ 37 / 1 המלים המתקצרות או המתרחבות למיניהן ( ראה להלן . ( בקבוצה זו ניתן להבחין בין שלוש קטגוריות עיקריות של מלים מנחות , שמהן מורכבת המערכת - הציר ( יצויין כי על אף שנכון יותר לדבר על uniwn בתפקודו במערכת , אשתמש בגוף הספר במונחים "מלה" ו " שורש" לחילופין . ( . 1 הקטגוריה הראשונה היא זו של השורש המנחה-חוזר . השורשים השייכים לקטגוריה זו אינם עוברים גלגולים רבים לאורך היצירה , אלא חוזרים בצורתם ומאצילים על הטכסט מימד צלילי-משמעי , המגרה את הקורא לשוב ולקרוא ביצירה בעקבות ההבחנה בהם ולאורה .
|
|