|
|
עמוד:9
להותיר - אפילו לאחר סיום העיבוד - מעין "עודף" אנרגיה במתאבל , העלול להתפרץ בצורת מאניה . מדברים אלה ניכר , שפרויד הבחין בין תהליך תקין של עיבוד האבל ובין צורה משובשת שתהליך זה עשוי לקבל . בצורה המשובשת , דהיינו במלנכוליה , בולט ביותר מקומו ותיפקודו הדראמטי של רגש האשמה על כל צורותיו , כולל הקיצוניות שבהן : השנאה העצמית , העינוי העצמי והמאזוכי זם . כלפי תיאור עיבוד האבל אין פרויד נוקט גישה מיקרוסקופית , אלא התייחסות כוללת . על פי מהותם אין האבל והמלנכוליה תהליך מדורג , שיש בו הליכה אל סיבוך מתגבר ואחריה - התרה איטית של הסבך . התפישה של התהליך המדורג , המאפיינת את הגישות המאוחרות לפרויד , נוטה בחלקה לאנאליזה ולראציונליזציה של תופעות שקשה להבינן , ובחלקה משקפת עמדה רומאנטית נאיבית בדבר "הסדר הטוב . " לפי פרקס , Parkes , ) ( 1972 : 6 האבל הוא תהליך ריפוי , והוא השיבוש ההתנהגותי היחיד שסיבתו ידועה , שסימניו מוגדרים ומובחנים היטב ושמהלכו צפוי מראש בדרך כלל ( כך גם רפאל , . ( 71 : 1983 רעיון הסיבוך וההתרה , הפירוק וההרכבה , כמה שמניע את תהליך האבל או המלנכוליה , נשען על תבנית קוגניטיבית שכיחה ומוכרת היטב , המשמשת כדי למדל תופעה קשה להבנה וממילא למידול . רעיון הדירוג שבתהליך האבל שובה את הדמיון , אך לאמיתו של דבר , אין לו זיקה הדוקה אל תיאורו הבסיסי של פרויד . עד כמה שובה לב הוא רעיון התהליך המדורג מעידים ניסוחים שונים ומגוונים במחקר ענף שנוצר על בסיס חיבורו של פרויד . מומחים מתחומים שונים , פסיכולוגים , סוציולוגים , אנתרופולוגים , רופאים ופסיכיאטרים , תיארו בעקבות פרויד את האבל כתהליך ונתנו בו סימנים הן כשהוא נורמאלי ותקין והן כשהוא פאתולוגי . האבל התקין מתואר בדרך כלל לפי הקונספציה שהתווה פרויד תוך שכלולה ופירוטה , ובצירוף תיאורים רב זוויתיים של הפונקציה של כל שלב ושלב בתהליך עיבוד האבל . אחדים מן הפסיכולוגים והפסיכיאטרים העמידו תיאור ממודל של התהליך , שיכול לשמש מעין פאראדיגמה לעיבוד האבל . לפי בולבי ( Bowlby , 1961 ) יש בתהליך עיבוד האבל שלושה שלבים : המחאה , היאוש והניתוק . בשלב המחאה בולטת התנהגות בלתי ראציונאלית של האבל , המושתתת כביכול על המחשבה שהמת עדיין חי וקיים . המתאבל משקיע אנרגיה רבה כדי לתמוך ברעיון נוכחותו של המת ובנסיון להתחבר עמו ; הוא מתכחש בהתנהגותו , אם כי לא בהכרתו , לעובדת המוות ; שולטים בו זעם , בכי , יגון וחרדה ; אין לו עדיין היכולת לקבל דברי נחמה והוא מתמרד כנגד הנסיון לכוון אותו להסתגלות ולאינטגראציה חברתית . שלב היאוש הוא מעין שלב מעבר הכרחי . התוכן המרכזי שלו הוא ההכרה בסופיות הסתלקותו של המת , הכרה
|
|