א. ייחודה של הספרות ויתרונה על התפתחות יחסה של הפסיכואנליזה לספרות

עמוד:10

פרודית לטקסטים מטרימים . במילים אחרות , הם התעלמו מכך שרק חלק מאפיוניו של הטקסט , מקורו בפסיכולוגיה של הכותב . חלקו האחר נובע מהספרותיות , מכללי עשיית הספרות . גם אם הגישה האינטר טקסטואלית לטקסטים ספרותיים מוגבלת באבחנותיה , הרי חד צדדיות פסיכולוגית או פסיכואנליטית , אף היא מתבלת במידה דומה . לא היו אלה שגיאותיו היחידות של אבי הפסיכואנליזה , כאשר השתמש בתיאוריה שלו לפירושן של יצירות ספרות . הוא גם טעה לחשוב בתמימות , כי הסופר מתכוון לעורר בקורא אותו רגש ואותה משאלת יצר שמהם נולדה היצירה וכי כוונה ואת , לרוב , מתממשת ' . הוא אף סבר , בתמימות דומה , ברוח שיטות המחקר של ימיו , כי הצליח להגיע אל האמת הסמויה של היצירה והיוצר , שלדידו לא הייתה אלא סיפוק היצרים באמצעות ההזיה ומנגנונים המסווים זאת . גישתו הולמת מאוד את הקולנוע העכשווי , המספק לצופיו , דרך קבע ובמסווים שונים , מנות גדושות של מין ואלימות , מתוך כוונת מכוון לפתות קהלים גדולים . אבל כעת מבינים הכול שאמונתו באמת הייתה אשליה גרידא , כאשר מדובר ביצירות אמנות חשובות . כי אלה , מורכבותן הגלויה או הסמויה מעניקה להן את היכולת לייצר בקורא עוד ועוד רקמות של משמעות . בצד השגיאות , היו בהגותו החלוצית של פרויד כמה וכמה חידושים , אשר תועלתם לחקר הספרות עודנה שרירה וקיימת . הבולט שבהם הוא ניסוח מנגנוני הייצוג של משמעות החלום ( התקה , עיבוי , שיקולים של ייצוג חזותי ועיבוד משני , ( באופן שניתן ליישמם על ניתוח טקסטים ספרותיים . על אף סיוגים שונים , בחינת הטקסט מבעד למנגנונים אלה , במיוחד מבעד למנגנוני ההתקה והעיבוי , עשויה לתרום הרבה להבנתו , גם לקורא שהתעדכן בסוגיותיו של המחקר 4 העכשווי . מכל מקום , שפע ההגות שנולד מתוך גישתו החלוצית של פרויד , הן מתוך הסכמה והן מתוך מחלוקת , מלמד על כוחן של שגיאות . שגיאות הן , לא פעם , סתמיות או מטופשות , אך הן עשויות להיות גם גאוניות והרות גורל , ובכוחן לחולל התפתחויות גדולות . התפתחויות גדולות בשדה הפסיכואנליטי , שנבעו הן מהצטברותן של תצפיות בקליניקה והן מהשפעת התמורות בפילוסופיה של המדעים , שינו כליל את היחסים בין הספרות לפסיכואנליזה . כיום , כל

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר