|
|
עמוד:11
של בעיות מילוליות במתמטיקה . הוא הבחין בין סוגי " הבנה" שונים . הוא התחיל מהבנת " בסיס-הטקסט" , ) textbase ( הדורשת מהתלמיד לשחזר את הסיפור המתואר בטקסט הנתון . לאחר מכן על התלמיד לעבור להבנת " מודל-המצב" ) situation model ( הדורשת מהתלמיד להבין את המצב המתואר בבעיה . רק לאחר שני שלבים אלו יוכל התלמיד לבנות מודל מתמטי ) mathematical model ( שבאמצעותו יפתור את הבעיה הנתונה . קינטש מצא שיש הבדל בין היכולת של התלמיד לחזור על טקסט הסיפור לבין היכולת שלו להשתמש במידע הנתון בו כבסיס לפעילות או לחישוב . הוא גם מצא ששני סוגי ההבנה , הבנת הטקסט ) הסיפור , ) והבנת הסיטואציה , מושפעים ממורכבותו של הטקסט . קינטש מצא תלמידים שהתקשו בהבנת טקסט של בעיות חד שלביות , או במציאת פתרון מתמטי לבעיה , ולכן שינו את הסיפור שבטקסט לסיפור פשוט יותר . גם לאחר פתרון הבעיה " הפשוטה" יותר לכאורה , לא הרגישו התלמידים שהם שינו את הסיטואציה . ממצא דומה נמצא גם אצל הרשקוביץ ונשר ) Hershkovitz & Nesher , 2001 , 2002 ( בבעיות דו שלביות , שבהן אפשר היה לזהות את כל התלמידים שלא פתרו נכון את הבעיות כבר בראשית התהליך , כאשר התבקשו לספר את הסיפור שבטקסט הבעיה , והם שינו אותו לפשוט יותר ) ולכזה שגם ידעו לפתור . ) " בעיות לא שגרתיות" או " בעיות פתוחות" קשות יותר להגדרה . מגוון הסוגים שלהן גדול מאוד ובשונה מהבעיות שהוצגו לעיל , במרבית המקרים הן מאפשרות מרחב פתרונות ) solution-space ( כהגדרתה של לייקין Leikin , ( . ) 2007 הדגש בבעיות אלה הוא על מגוון דרכי הפתרון האפשרי לכל בעיה נתונה , ומגוון אסטרטגיות הפתרון שהן מזמנות לתלמידים להתנסות בהם . הרשקוביץ , פלד וליטלר ) Hershkovitz , Peled & Littler , 2009 ( ניסו לתאר את המאפיינים לבעיות הפתוחות , כאשר לא כל המאפיינים חייבים להתקיים בכל הבעיות : - ישנן מגוון של דרכים לפתרון הבעיות , כך שתלמידים שונים יכולים לפתור אותן בדרכים שונות , החל מפתרונות פשוטים ועד פתרונות מורכבים . - יש בהן מרחב פתרונות רחב , ולעתים הפתרונות ניתנים להכללה . - אפשר להרחיב אותן לשאלות נוספות . קל לעשות זאת באסטרטגיה של "מה אם " ? .... בראון וולטר . ) Brown & Walter , 1990 (
|
|